לרפא את יצירי כפיך

4וירא. א. התגלות ברגעי חוסר אונים. ב. על היאוש. ג. "המעורר" של ברנר.

א. ניסיונה של הגר, הוא ניסיון של "חוסר אונים" של כל בעל תפקיד של כל "אם" או "אב". רגע שבו כבר עשינו הכל, כולל תפילות. רגע שבו עזבנו, התפטרנו. רגע של ייאוש שבו אנו ממתינים לראות כיצד יתרחש הסוף. מה אלוהים רוצה? מה יהיה גורל התחום שעליו היינו אחראים? בטיפול הנפשי זה יכול להיות רגע שבו שוב איננו יודעים עוד מה לעשות עם המטופל. ברגע זה אנו מוותרים על השליטה שלנו ומעבירים אותה לאלוהים, לגורל, לשטן, למזל, איש איש ואמונתו.
ב. על היאוש.
ג. ברנר המעורר קורא להתגבר על היאוש
תאריך פרסום: 26/7/2009

א.

פרשת וירא

התגלות ברגע של חוסר אונים

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

 

   אנו קוראים בספר בראשית פרק כא על הניסיון שבו עמדה הגר. (יד) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּוקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד (הוא בנה ישמעאל) וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: (טו) וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֶמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: (טז) וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלוֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלוֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלוֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: (יח) קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: (יט) וַיִּפְקַח אֱלוֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: (כ) וַיְהִי אֱלוֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רוֹבֶה קַשָּׁת:

   ניסיונה של הגר, הוא ניסיון של "חוסר אונים" של כל בעל  תפקיד של כל "אם" או "אב". רגע שבו כבר עשינו הכל, כולל תפילות. רגע שבו עזבנו, התפטרנו. רגע של ייאוש שבו אנו ממתינים לראות כיצד יתרחש הסוף. מה אלוהים רוצה? מה יהיה גורל התחום שעליו היינו אחראים? בטיפול הנפשי זה יכול להיות רגע שבו שוב איננו יודעים עוד מה לעשות עם המטופל. ברגע זה אנו מוותרים על השליטה שלנו ומעבירים אותה לאלוהים, לגורל, לשטן, למזל, איש איש ואמונתו.  

   הגר יכולה להיות סמל לכל ממלא תפקיד בנאמנות, בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו. זהו רגע לצפות ממש בתוכניותיו של הקדוש ברוך הוא עבורנו, במקריות החיים, בתוכניות השטן, בגורל. זה יכול להיות על מיטת חוליו של הורה גוסס, או כשאיבדנו את הבלמים והמכונית מתדרדרת, או כשממולנו דוהרת מכונית במהירות, או כשאיננו יודעים את התשובות בבחינה וברור כבר שניכשל. הגר הלכה, וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, לא רוצה לראות בְּמוֹת הַיָּלֶד. וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קוֹלָהּ וַתֵּבְךּ...

   והנה נקודה מפנה לא כפי שציפינו. רגע של העצמה! רגע שהננטש מוצא עצמו לבד מול אלוהיו. ואז האדם או המסגרת, או הקבוצה אותה נטשנו מתגייסים לעשות מעשה, להתפלל, לבקש נס, תוך כדי אמונה חזקה שלא הכל אבוד. ואולי באמת אלוהים יתערב ויציל את המצב.

   במקרה הנידון אלוהים שומע לקוֹל הַנַּעַר ואז קורא מַלְאַךְ אֱלוֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַאומר לָהּ: "מַה לָּךְ הָגָר? אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם... קוּמִי חיזרי לתפקידך, קחי חזרה את ה"מפתחות", שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ." וַיִּפְקַח אֱלוֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם... הגר מקבלת את הדין וחוזרת למלא את תפקידה. וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר.

אנו מוזמנים לחזור לתפקיד,  להשתדל להצליח בו מחדש. האם ניקח אותו שוב?

   ...ועכשיו החיים ממשיכים. אנו שוב בתפקיד. האם נהיה פוסט טראומטיים? הם נהיה נידונים לסיוטי חרדת הסוף הבא בתור? או כפי שמציע אירוע זה, נחיה מתוך תחושת תודה עמוקה שזכינו לראות את כוונותיו של אלוהים עבורנו, את חסדו, את חסד העולם, את התקווה, את הטוב האפשרי, את האופטימיות בהתגלמותה?  

  

ב.

לשנות את רוע הגזירה "היה לא תהיה"

אין שום יאוש בעולם כלל, עם קצת יאוש אפשר לסבול.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

 

   האדם פונה לאלוהים כמו משה דברים פרק לב (א) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: או כפי שמבקש משורר תהילים בפרק כז (ז) שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי: או כפי שאומר דוד בספר שמואל ב פרק כג (ב) רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי: (ג) אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים: לפי רש"י לא רק שאלוהים מושל באדם אלא שגם הצדיק מושל באלוהים "ורבותינו (מועד קטן טז ב) פירשוהו בלשון אחר: אמר דוד: אלהי ישראל לי דבר, אלי דבר צור ישראל, מושל באדם אני, ומי מושל בי, צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה. ולכן בתפילת ראש השנה ניתן לומר "וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה. מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה." מכאן שיתכן וצדיק גוזר והקב"ה מקיים.

   הפטרת פרשת וירא מובאת מספר מלכים. אנו לומדים ממנה על ניפלאות שעושה אלישע אחרי שאלוהים גוזר מוות ורעב.

   רבי נחמן מברסלב בספר עצות ישרות ערך עצה ד' מלמד אותנו על היאוש. "לפעמים נופל האדם לספקות ועצות חלוקות כל כך, כדי שאי אפשר לו בשום אפן לידע האמת איך להתנהג, וכל מה שחותר למצא עצה שלמה, מבלבלין עצתו בכל פעם...וכשהאדם רואה בעצמו, שהוא מונח בחשך זה זמן רב ואינו יודע שום עצה איך לצאת ממה שצריך לצאת... שיצעק על זה בעצמו להשם יתברך על אשר נפל כל כך, עד שאינו יודע העצה שלמה איך לצאת מחשך לאור, כי בודאי אין שום יאוש בעולם כלל, ובודאי גם במקומו נמצאין עצות איך לצאת מחשך לאור, מרע לטוב, רק שבעוונותיו נעלמו ממנו העצות... ויצעק על זה בעצמו להשם יתברך, שיורהו העצה והדרך איך להתנהג באמת... מכל שכן הנלכדים במאסר התאוות ובהרהורים רחמנא לצלן, שצריכין לידע ולהאמין, שבודאי בכל מקום שהם יש שם עצה ותחבולה איך לצאת ולשוב משם... על כן תקנתם - שידעו האמת, שאין יודעים שום עצה, ויתפללו על זה הרבה להשם יתברך, ואז יכולין לזכות שתהיה הירידה תכלית העליה...

   מאיר אגסי מציע הצעה שגם אנו הפסיכולוגים מציעים. יאוש אחד פגש יאוש, שאל אותו איך הוא מרגיש, ענה יאוש בקול כבוש, אני אדיש. אשתי בגדה בי עם אחר, חציתי כביש בא שוטר, סטרתי לו אז הוא אמר, לאישתך גוף נהדר. דודי גנב את כל כספי, הכניס אגרוף לי באפי, אמרתי לו שיזהר, אך הוא צחק כי הוא שוטר. אמנם דודי גנב את אשתי, ואת כספי הכי פרטי, אבל בעצם זה הכל, עם קצת יאוש אפשר לסבול.

   וכך מציע רבי נחמן מברבסלב להתפלל בלקוטי תפילות חלק שני - סדר תיקון הכללי. "רבונו של עולם! אתה לבד ידעת רבוי ועצם הפגמים הגדולים, העצומים והנוראים, שנעשים על ידי זה בכל העולמות, ועתה איך אוכל לתקן זאת ובמה יזכה נער כמוני לתקן את אשר שחתתי, אך אף על פי כן ידעתי, ואני מאמין באמונה שלמה, כי אין שום יאוש בעולם כלל. ועדין יש לי תקוה, ועדין לא אבדה תוחלתי מה', כי חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו. על כן באתי לפניך, ה' אלהי... שתרחם עלי ותעשה את אשר בחוקיך אלך ואת משפטיך אשמר, ותכף את יצרי להשתעבד לך, ותגער בהיצר הרע ותגרשו ממני מעתה ועד עולם, ותשמרני ותצילני ותפלטני מעתה מכל מיני הרהורים רעים וממחשבות רעות ומפגם הראות ומפגם הדבור, ותצילנו מעתה מכל מיני פגם הברית שבעולם במחשבה, דבור ומעשה, ותהיה עמי תמיד ותשמרני ותצילני ממקרה, בין ביום ובין בלילה, מעתה ועד עולם:"

                                                                                                      ג.

                                                                                  "המעורר" יוסף חיים ברנר

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   ..."כי כה יאמר המעורר: ראה, בן הגלות, הנה לדפוק בדלתי לבך הכואב באתי כיום הזה.
כיום הזה - יום אשר לא היה עוד כמוהו לרוע מיום אשר הלכנו בגולה. יום של פחדים בלתי נפסקים ואי אמון בחיים לשארית הנמצאה, יום שכולו כזבח ארוך דומה - כיום הזה - יום אשר עין בעין אנו רואים את כל ההתנוונות של זרעו של אברהם אבינו, בכל הגטאות אשר הודחו שמה. את כל התפוררות האומה, התרוקנות תוכנה, והמוות השחור העורב לה. את כל עמק הייסורים של גסיסת - ענק... כיום הזה - יום שהאדם נמכר בו למלך, הנשמות העדינות הולכות ונמקות משעבוד ומכבלים. העניות והגסות והזדון שופכים את ממשלתם על כל "והשכינה תכבוש בענן ראשה ומעוצר כאב וכלימה היא פורשת ובושה"...

   כיום הזה - אשר אי הדעת מולכת בכפה, ודברי תורה נתמעטו וכעוורים נגשש האפלה, והספקנות אוכלת לב ונפש, והמרה השחורה משתפכת בכל. והעצבות מתרבה והעמודים נופלים, והאמונה בשמים שבארץ מתמוטטת. ונדדו היחידים, הבודדים, הנזירים לחפש את האלוהים - ולא ימצאו...

   כיום הזה. - הנני בא אליך. אח נדכה. ולא להתימר בפנייך בדרכי הסלולה. לא להתנפח בדוגמטים שלי הקבועים, לא לצוותך: זו המסילה האחת והיחידה, לכה בה ותמצא מרגוע ! כי לא מרגעה תדע איתי , אחי, אף לא שלווה ולא הנאה. כי לעוררך אני בא, אחי, לעוררך לאמר: שאל בן אדם, לנתיבות עולם. שאל אי הדרך , אי ?... לעוררך ולהעלות את מחשבתך אני בא, להעלותה ולהרחיבה ולחזקה למען לא תאבד בחיפושיה הקשים.

   וכה יאמר לה : שמע, בן ישראל, שמע בן הצער, שא ראשך, שא ראשך וינשאו פתחי עולם. אַל מנוחה ואַל הונאה עצמית תהי איזו שתהיה. אַל יראה מפני כל תוצאות. תהינה אשר תהינה. אַל קורט של שקר ורכות הלב. הלאה עננים, צא מנקרת הצור, הסיר מעליך את הכף, גשה עד הערפל, עלה לפרדס, ראה את פני ההוויה, השיג את מהותה, את כבודה, התקדש..."

 

 

מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָנו,

פתוח לזהות את בת הקול שתכוון את דרכנו ברגעי חוסר האונים

לְמַעַן יִיטַב לנו ולילדנו לְעוֹלָם.

 

 

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" בסוף המאמר, אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.