המעבר להורות

המעבר להורות
תהליכים פסיכולוגיים בתקופת המעבר להורות

המעבר להורות

ד"ר רחל מרדכוביץ' - פסיכולוגית קלינית מדריכה

מספר רישום בפנקס הפסיכולוגים: 7988

  כרטיס ביקור 1 

טיפול פסיכולוגי למבוגרים, נוער וילדים

 

ה ד ר כ ה   ב ט י פ ו ל   ו ב א ב ח ו ן 

פרטים ליצירת קשר: 052-3711524

 mordohovich@gmail.com

 קליניקה: שנקין 47, גבעתיים

 

 השכלה:

 PhD דוקטורט מן החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

 MA מוסמכת המגמה לפסיכולוגיה קלינית, בהצטיינות יתרה, אוניברסיטת תל אביב

 BA בוגרת החוגים לפסיכולוגיה ותכנית המצטיינים, אוניברסיטת חיפה

 תחומי מחקר והוראה: המעבר להורות, קריירה ועבודה, פסיכואנליזה-מגדר-ומדיה

 

<

נסיון טיפולי:

טיפול, אבחון והדרכה; עבודה עם מבוגרים, נוער וילדים - קליניקה פרטית בגבעתיים 

טיפול פסיכולוגי לילדים, הדרכות הורים והתערבויות משפחתיות - מרפאת ילדים, המרכז לבריאות הנפש, ראשון לציון

טיפול פסיכולוגי ואבחון של בעיות דכאון, חרדה, פוביות, תמיכה בהתמודדות עם שינויים, משברים בחיים והתפתחות נפשית - מרפאת מבוגרים, המרכז לבריאות הנפש, ראשון לציון

הדרכה אישית וקבוצתית בטיפול ואבחון; מבוגרים, נוער וילדים - המרכז לבריאות הנפש, ראשון לציון 

הדרכה אישית וקבוצתית באבחון פסיכודיאגנוסטי - מכון שדות, ת"א (התכנית להתמחות בפסיכולוגיה קלינית)

הוראה והדרכה קלינית בבית הספר לפסיכולוגיה - המרכז הבינתחומי, הרצליה

תמיכה נפשית, טיפול והתערבויות פסיכולוגיות במצבים נפשיים אקוטיים ושיקום - מחלקת מבוגרים, בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב

טיפול פסיכולוגי ואבחון - מרפאת מבוגרים, בית חולים תל השומר

טיפול פסיכולוגי - מחלקת מבוגרים, בית החולים הפסיכיאטרי  שלוותה

הקמה וניהול של פורום למתמחים בפסיכולוגיה באינטרנט: "לקראת בחינת התמחות בפסיכולוגיה קלינית"

הקמה וניהול של מרכז ייעוץ ומידע לנוער ברעננה

הכשרות בתחומים: טיפול נרטיבי, טיפול ממוקד, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT),

טיפול משפחתי, גישור, זהות מינית, יציאה מן הארון, פגיעה מינית.

על המעבר להורות

© רחל מרדכוביץ', פסיכולוגית קלינית 

 המעבר להורות 

מחקרים רבים בדקו כיצד הורים מעצבים את חיי ילדיהם, אולם השאלה כיצד ילדים מעצבים את חיי הוריהם זכתה לפחות התייחסות. בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי להפוך ולהיות הורה מהווה ציון דרך משמעותי בהתפתחות הזהות האישית, הזוגית והמשפחתית.

אתר זה עוסק בתהליכים הפסיכולוגיים, רגשיים, בין אישיים ובאתגרים סביב תפקוד והתארגנות, הנחווים על ידי נשים וגברים, באופן פרטני או כחוויה זוגית ומשפחתית, בעת המעבר להורות. דרך המפגש עם מחקר מתחומים שונים, כתיבה ויצירה, נעסוק בחוויות, בהשפעות ובתהליכים המתלווים להורות הראשונה בעיקר ובהבטים המשלבים צמיחה והתפתחות, לצד התמודדויות מורכבות וקשיים המתעוררים גם הם בתקופת המעבר להורות.       

מחקר אקדמי

ייעוץ מקצועי וטיפול 

פורום

על המעבר להורות 1    

הורות חדשה: מעבר או משבר?

© רחל מרדכוביץ', פסיכולוגית קלינית

הורות חדשה: מעבר או משבר? 1החל מן ההריון, המעבר להורות הינו אחד התהליכים המורכבים בחוויה האנושית המערב לרוב רגשות ציפייה ושמחה מחד ומתח וחרדה מאידך. זהו שלב משמעותי עבור ההורים לעתיד, כפרטים וכבני זוג. קיים שוני ברור בין התפיסה של המעבר להורות כאירוע שכולו אושר וחווית מימוש עצמי

לבין היותה של תקופה זו עתירת לחצים. סקירה קצרה הזו תתייחס "על קצה המזלג" למה שחווים בני הזוג שהופכים להורים, מהו בעצם משבר התפתחותי, איך מתמודדים עם מעברים בחיים אשר יכולים להתבטא כתקופה של משבר, המעבר להורות כהתמודדות זוגית, המעבר להורות ברמה המשפחתית, ובמה שונה המעבר להורות מכל שינוי אחר בחיים.

  

מה קורה עם בני הזוג שהפכו להורים?

בהיבט הזוגי, כאשר נולד הילד הראשון מסתיים ירח הדבש של הזוג ו"העבודה" מתחילה. ההורים החדשים מגלים כי הזוגיות שלהם הפכה לשלישיה. מכאן בהחלט עשוייה לנבוע תחושת שותפות חדשה ועמוקה אולם עלולים להיווצר גם קונפליקטים. בנוסף, בתקופה זו עלולים לצוף ולעלות גם רגשות חזקים מן העבר, ואי הסכמות ישנות מוארות שנית, בני הזוג שמצאו בעבר את האיזון בחייהם המשותפים, מתמודדים עם מציאת שיווי המשקל מחדש. לתמונה נוספים לרוב גם לחצים כלכליים, משפחתיים וארגוניים על רקע הלידה הקרבה וההשלכות של גידול ילד.

 

מהו בעצם משבר סביב המעבר להורות? זה רק רע או גם טוב?

המעבר להורותהתיאוריה והמחקר בנושא דחק ומשבר נחלקים בין התמקדות ביחיד, תגובותיו והתמודדותו לבין ראיית היחיד כחלק אינטגרלי מסביבתו ובעיקר ממשפחתו. על פי עקרונות פסיכולוגית האגו, משבר מוגדר כחוסר איזון בין קושי נתפס, חשיבות המצב המאיים ומשאבי ההתמודדות שברשות היחיד. חוקרים היוצאים מנקודת ראות של "מחזור החיים" מניחים שהתפתחות האדם המבוגר מתרחשת בהתאם לדרישות המוצבות בפניו עקב תפקידיו כבן\ בת זוג, חבר\ה, עובד\ת, הורה ותפקידים נוספים שאנו ממלאים. זה רק טבעי, ששינוי בתפקיד לאחר לידה ראשונה, עבודה חדשה, שכול וכדומה, יגרמו לתגובה רבת עצמה בחוויית היחיד בתפקידים שונים ובשיווי המשקל הפסיכולוגי הכללי שלו. מבין התפקידים השונים שאנו מוצאים עצמנו ממלאים בחיינו, הלידה הראשונה נתפסת לעתים קרובות כנקודת מפנה קריטית בהתפתחות האישית. על כן, לצד הפוטנציאל שהיא מגלמת בצמיחה רגשית, אישית ובין אישית, מגולמת בה גם רגישות מוגברת למשבר רגשי. חשוב לזכור אם כן, כי בסופו של דבר משבר הינו מצב נורמלי* ואפילו צפוי במעברי חיים משמעותיים.

*עם זאת, כאשר תקופת המשבר מאופיינת במצוקה חריפה, ירידה משמעותית בתפקוד ובמצב הרוח המלווה למשל בתחושות של סבל, מתח עז, ייאוש, אדישות או דכדוך - חשוב ונכון לפנות להתייעצות עם אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה, רפואת משפחה או אחרים הנגישים למשפחה ויכולים לסייע במצב.

 

אז איך מתמודדים עם מעברים בחיים אשר יכולים להתבטא כתקופה של משבר?

כאמור, משבר הינו בעצם מהפך במצב יציב. במצב זה האדם מנסה להיות במצב של איזון באמצעות פעילויות סתגלניות קבועות ודרכים לפתרון בעיות שבהן הוא מוצא סיפוק מקסימלי לצרכיו הבסיסיים. יש לקחת בחשבון כי במשבר, כבכל מצב בו יש שינוי חד - ייתכן כי הדפוסים הישנים להתמודדות כבר אינם מתאימים. חשוב לזכור כי במהלך החיים מתרחשים מאורעות רבים ושונים (חלקם הגדול אף רצוי ומבורך) המפסיקים באופן פתאומי מצבים מתמשכים - אשר כבר הצליחו להגיע בעבר לאיזון, מופרים וכתוצאה מכך נגרם חוסר איזון.

המעבר להורות ברמה הזוגית 

הורות חדשה: מעבר או משבר? 2הזוג כמו הפרט שואף למצב של איזון ומגיע למצב זה "בשניים" דרך גיבוש מנהגים, חוקים, הרגלים ותפקידים תואמים. כניסת הילד הראשון למשפחה מערערת מצב זה, ומהווה גורם לחץ המשפיע על המערכות הרגילות ומחייב את בני הזוג להיפרד מהרגלים, חוקים, מנהגים ותפקידים ישנים ולסגל לעצמם מנגנונים חדשים על מנת לחזור למצב של איזון. הספרות על תקופות מעבר משפחתיות מעלה כי מעברים הנחווים פעם ראשונה קשים יותר למשפחה וקשורים יותר להפרעות ביחסים הזוגיים. רמת המשבר תלוייה לעתים קרובות במצב הזוגיות והארגון המשפחתי טרם הלידה ובמידת המוכנות וההכנה להורות. מדד מרכזי בהסתגלות להורות הוא איכות הזוגיות המורכבת בעיקר משביעות הרצון, כמות הסיפוקים והחיזוקים ששואבים בני הזוג מן הזוגיות ויחסם אליה. איכות האינטראקציה והיחסים בין בני הזוג, קשורה מאוד למידת ההסכמה והגמישות בחלוקת תפקידים ביניהם ומידת הקומוניקציה, היכולת של שני בני הזוג לתקשר לגבי רצונות, צרכים ורגשות, בין אם הם "חיוביים" או "שליליים". הזוגיות משפיעה גם על היכולת להסתגלות אישית להורות - מחקרים רבים מצביעים על כך שאיכות הזוגיות ושביעות רצון ממנה הם ממדים מרכזיים במניעת דכאון לאחר לידה.

המעבר להורות כהתמודדות משפחתית 

ניתן לראות את המשפחה כזירה בה מספר אנשים מצויים באינטראקציה בין עמדות, נורמות ותפקידים. המשפחה חווה התפתחויות שונות ובתוכן גם משברים במהלך חייה, למן ההתחלה. את ההבדל באופן בו משפחות מגיבות לאירועים דומים אפשר לייחס לממד המשמעות – מאורעות הופכים למשבר בהתאם לאופן בו מגדירה אותם המשפחה. מחד, מידת הפגיעות של המשפחה תורמת להשפעת המאורע היוצר את המשבר, ומאידך, כוחות הצמיחה של המשפחה קשורים ליכולתה להתגבר עליו. לכידות משפתחת ויכולת המשפחה להסתגלות הם שני המשתנים החשובים בצמצום השפעת המשבר התמודדות עימו. לכידות - או אינטגרציה משפחתית משתקפת דרך הקשרים הנטווים לאורך חיי המשפחה, ובאה לידי ביטוי בין השאר בהתעניינות משותפת, חיבה, ונכונות לתמוך ולסייע. אפשר לראות את המשפחה כמערכת פתוחה הנמצאת בתהליכי שינוי מתמיד, כתגובה ללחצים חוץ משפחתיים וצרכי התפתחות פנים משפחתיים. תפיסת המשפחה כמערכת הפועלת בהקשר חברתי כוללת שלושה יסודות: מבנה המשפחה, התפתחות והסתגלות. מבנה המשפחה הוא מערכת הנוטה להתנגד לשינוי: דפוסים נוטים להיות להרגלים וחוסר שיווי משקל מביא בדרך כלל לתהליכים של איזון חוזר. יחד עם זאת כל משפחה זקוקה לגמישות וליכולת להתנהג בדפוסים אלטרנטיביים. הוספת חבר חדש למשפחה, במיוחד בהריון ראשון, הינו מצב אשר דורש ארגון מחדש של המערכת המשפחתית. מעבר למשמעות וההשפעות על כל אחד מבני הזוג. זוהי תקופה שמאלצת אותנו לבחון את דפוסי הפעילות הקבועים שלנו במשפחה ובמידה שהם כבר אינם מספקים - מתעורר צורך ביצירת דפוסים חדשים.

במה שונה המעבר להורות מכל שינוי אחר בחיים?

ההיבטים המייחדים את המעבר להורות ממשברים התפתחותיים אחרים הוא עימות בלתי נמנע עם מצבים חדשים שאת השלכותיהם הרגשיות והפיזיולוגיות היה קשה לנבא: שינויים פיזיולוגים עבור האם, שינויים פסיכולוגיים, חומריים וחברתיים עבור שני ההורים. ייתכן כי מרכיבים שונים בחיי האדם ובזוגיות ושילובם, עשויים להסביר מתי יהפוך ערעור האיזון הזמני הנגרם ליחיד ולדינמיקה הזוגית עם הלידה הראשונה לבעיה קשה עבור כל חברי המערכת - כלומר בני המשפחה. בין המרכיבים האפשריים: האישיות של כל אחד מבני הזוג , מידת בשלותם לקראת השלב הבא, איכות היחסים הזוגיים כבסיס למשפחה המורחבת כעת, יחסי גומלין בין בני הזוג לבין הרשת החברתית, יחסי הגומלין בין בני הזוג ומשפחות המוצא, ההקשר התרבותי של בני הזוג בכל הנוגע לערכיהם והכנתם לקראת חיי משפחה והבטים חיצוניים ופנימיים כמו בריאות ומצב כלכלי.

לסיכום:

מעבר לשונות בין משפחות ואנשים, הבדלים בין המינים ותמורות אשר חלו בחברה, המעבר להורות הינו אירוע משמעותי ביותר בחיי האדם, הזוג והמשפחה. חשוב להתייחס להשפעה על ההורים בבדיקת ההסתגלות להריון, ללידה ולהורות, הן ביחס לכל אחד מן ההורים לעתיד כאדם נפרד עובר שינוי בזהותו הפנימית והחברתית והן לבני זוג הנכנסים להורות יחדיו ועוברים יחד את השינוי המשפחתי.  

אתר זה יעסוק בחוויות, בהשפעות ובתהליכים המתלווים להורות ראשונה, ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית. החומר מתייחס להבטים השונים של המעבר להורות, אלה הקשורים לצמיחה והתפתחות, אולם יהיה בו מקום גם לקשיים המגולמים בתקופה זו . מטרת האתר הינה יצירת "מסד נתונים" שיהווה מקור לקריאה, למידה ושיתוף בתחום המעבר להורות, כמו גם מרחב מקצועי, חברתי או אישי, להתייחסות להיבטים שונים במעבר להורות, למודלים שונים של משפחות ולחלוקת התפקידים במשפחה, מתוך ראייה שלמה ומקיפה ככל הניתן, המנסה לתת מקום לכל האנשים המשתתפים בתהליך המעבר להורות.

ייעוץ מקצועי וטיפול

© רחל מרדכוביץ', פסיכולוגית קלינית

 

ייעוץ מקצועי וטיפול פסיכולוגי עבור נשים, גברים או בני זוג במעבר להורות

הליווי הפסיכולוגי עוסק בעיבוד התגובה הרגשית, בהבנה והתמודדות עם תהליכים נפשיים ובהשלכות בין אישיות, תפקודיות וחברתיות אליהן המעבר להורות עשוי להוביל, בכל אחד משלביו. זאת, להבדיל מסוגי ייעוצים שונים המוכרים בתקופת המעבר להורות כמו ליווי רפואי, ייעוץ גנטי, קורסי 'הכנה ללידה', הדרכה בהנקה או תזונה נכונה וכדומה.  

הייעוץ והטיפול הפסיכולוגי במעבר להורות יכול להתקיים בשלבים שונים של התהליך ועל פי הצורך:

  • לפני הכניסה להריון: מחשבות ראשוניות התלבטויות באשר לתכנון או תזמון ההורות או פערים בין עמדות ורצונות של בני זוג באשר להורות עתידית
  • סביב הכניסה להריון ובמהלכו: במהלך נסיונות להכנס להריון והשפעתם האפשרית על המצב הרגשי או על הקשר הזוגי, סביב טיפולי פריון שונים ובמהלך ההריון עצמו
  • אחרי הלידה: השנה הראשונה להולדת תינוק דורשת מן ההורים שינויים והסתגלויות רבים, בין אם בשבועות או בחודשים הראשונים לאחר הלידה
  • בשילוב בין ההורות להיבטים נוספים בחיים: זוגיות, עבודה, בני משפחה נוספים או הקשרים חברתיים אחרים
  • בשלבי ההורות המאוחרים יותר
  • הורות (קצת) אחרת: היום קיימות משפחות חדשות רבות השונות במבנה שלהן מן התאים המשפחתיים המסורתיים. בין המודלים החדשים של ההורות, הנפוצים היום יותר מבעבר, ניתן למצוא את ההורות היחידנית (אשה/גבר), הורות של זוגות הומואים או לסביות, או הורות מורכבת כאשר לפחות לאחד מבני הזוג יש ילדים מקשר קודם. כמו כן, קיימים מודלים הוריים אלטרנטיביים כמו אימוץ, אומנה או מעורבות גבוהה של הסבות או הסבים (הורות רב-דורית). משפחות אלה מתמודדות הן עם האתגרים הכללים המוכרים בהורות והן גם נפגשות עם מצבים ייחודיים להן.

חשוב מאוד! לעתים עלולים להתעורר קשיים רגשיים משמעותיים במהלך המעבר להורות. קשיים אלה קיימים בתדירות רבה יותר אצל נשים, אולם ניתן למצוא אותם גם בקרב גברים. התזמון של הקושי האפשרי משתנה, יכולות להתעורר תגובות רגשיות קיצוניות במהלך הנסיונות להכנס להריון או בתגובה ללידה ובנקודות משתנות במהלך ההסתגלות להורות. תגובה זו יכולה להיות מבלבלת כיוון שהיא מערבת לעתים קרובות תחושות של שמחה והתרגשות לצד דכדוך ומצוקה. גורם נוסף שעלול להוסיף למצוקה הרגשית הוא הפער בין חוויה של קושי שיכול להתבטא בתסכול רב או בעצב ובין הציפיות של הסביבה (ואף ציפיות עצמיות) לחוות אך ורק רגשות חיוביים סביב ההורות הצעירה. טווח העוצמה של קשיים רגשיים אחרי הלידה הינו רחב, ונע מעוצמה נמוכה ומצוקה קלה יחסית עד לכדי עוצמה משמעותית ומצוקה ניכרת. גם משך התגובה יכול להשתנות ולנוע בין שעות אחדות, ימים, שבועות ועד חודשים. חשוב להעזר בתקופה זו בבני משפחה, חברים ומעגלי תמיכה נוספים. כדאי לשקול פניה לגורם מקצועי לעזרה בהתאם למשך ולעצמת הקושי. בכל מקרה של התלבטות מומלץ להתייעץ עם עם גורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש, רפואת משפחה או אחיות קופת חולים/ טיפות חלב. במקרים של מצוקה חמורה, חשש מהחמרה במצב הרגשית או פגיעה מסוג כלשהו בהורה או בילד/ה, יש לפנות באופן מיידי וללא דיחוי אל גורם מקצועי מוסמך.

מחקר אקדמי

© רחל מרדכוביץ', פסיכולוגית קלינית

המחקר הנוכחי אשר סיימנו את העברתו ואת פענוח הממצאים הראשוניים ממנו נקרא "משמעות פסיכולוגית של תעסוקה בתקופת המעבר להורות" ומתמקד בבני זוג בזמן ההריון וכשנה אחרי לידה.

המחקר, נערך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהנחיית פרופ. שמואל שולמן ובשותפות עם מר רועי רוח.

למה דווקא לחקור את הנושא הזה?

אנשים המוגדרים כ"מבוגרים צעירים" כלומר, נמצאים לערך בין השנים 25-35, עומדים פעמים רבות בפתחם של נתיבי חיים מאוד משמעותיים בשלב חיים זה. שני תחומים מרכזיים בחיים אשר בדרך כלל נתפסים כאלה שמתפתחים מאוד בתקופת חיים זו הם התחום המשפחתי (קשר אינטימי, זוגיות, מיסוד היחסים, תכנון משפחה, הולדה וגידול ילדים) והתחום התעסוקתי (לימודים או הכשרה מקצועית, התמחות מקצועית, לבטים בבחירת מקצוע, התנסויות תעסוקתיות שונות וחיפוש אחר כיוון תעסוקתי מרכזי ומתגמל, תחילת עבודה כבעלי מקצוע ורכישת מומחיות, התחלה של בניית שם מקצועי ומוניטין).

כיוון שתחומים אלה נתפסים על ידי רוב האנשים כמשמעותיים מאוד בחייהם (או מורגשים בהעדרם) אנו מעריכים כי ייתכן וקיימים יחסי גומלין ביניהם. בהיותנו חוקרים בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, אנו מתמקדים ובוחנים את המשמעות הנפשית שיש לכל אחד מן התחומים עבור נשים וגברים המשתתפים במחקר שלנו, את הקשר ביניהם ואת ההשפעה האפשרית של המעבר להורות על האיזון בין הבטים נפשיים של עבודה ומשפחה בזהות של המבוגר הצעיר. כלומר, מטרת המחקר היא להבין את הדינמיקה בין הזהות התעסוקתית ובין הזהות המשפחתית בתקופה של שינויים והסתגלויות ראשוניות ורבות משמעות, המעבר להורות.

 

מאמרים

פורום

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.