לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
ערב עם סלבאדור מינושין

ערב עם סלבאדור מינושין

פרופ. עמיה ליבליך | 14/5/2010 | הרשמו כמנויים

זה היה אמש, ואולי עוד מישהו-מישהי יכתבו על כך כאן. במכללה האקדמית של תל אביב -יפו, (בה אני מרצה בשנים האחרונות) התארח מינושין הידוע, מעמודי התווך של הטיפול המשפחתי, ומרגש כמוהו - יוני ריכטר, שהוזמן ככובב נוסף והשמיע שלושה שירים לקהל. מספר ענק של פסיכולוגים ועובדים סוציאלים גדשו את האודיטוריום החדש. כולם רצו להיות שם, לשמוע.

הערב התחיל רע מאוד - התקהלות תוססת וכועסת של כל האורחים שניסו לקבל את תווית הכניסה שלהם, התנפלות של שוק כמעט, בסירוב מוחלט לעמוד בתור ולהתנהג בשקט. תלמידת המכללה שגוייסה לסדרנות לא עמדה במשימה, עד שהגיעה פרופסור רבקה יעקובי ובקול גדול השליטה מעט סדר בקהל הסורר. אמרו שם בתור כי מאז מדונה לא נראתה התקהלות כה נרגשת, בודאי לא של מטפלים.

אבל הבלגן חלף, ומה שהיה בתוך האולם היה באמת כדאי לחוות. מינושין, שהוא היום כמעט בן 89, נראה מצויין ומתפקד בבהירות מפתיעה. המטפל הידוע, שמוצאו מארגנטינה וכבר שנים ארוכות הוא פועל בארצות הברית, התגורר - כפי שידוע לרבים - פעם בארץ, לחם במלחמת השחרור, היה חבר קיבוץ נגבה כמדומני אף ויודע מעט עברית. הוא סיפר את הביוגרפיה המקצועית שלו שאותה הוא מציג כקשורה הדוקות להיותו יהודי, בן מיעוט. הוא מייחס את אישיותו וערכיו לכור מחצבתו, לילדותו ולחינוך שקיבל כבן בכור למשפחה רחבה ומגובשת. דרך הביוגרפיה הפרטית סיפר על התמורות שחלו בעבודת המטפל המשפחתי. הוא ציין בהומור רך כי הוא השורד היחידי מדור הנפילים שהקימו את התחום הטיפולי הזה, וכי נבואתוו שעד המאה ה-21 יהיה כל הטיפול הנפשי משפחתי - התבדתה, אך עוד חזון למועד. ההומור שהיה מכוון לא מעט אל עצמו הוא חלק מהתכונה העיקרית שקלטתי מדבריו - צניעות אמיתית, העדר כל אגו או שחצנות בנוגע להשגיו ומעמדו. יחד עם הצניעות היה חשוב לשמוע על השינויים שתאר במהלך האמונות והפרקטיקות שלו, למשל במה שנוגע למקומו של ההווה לעומת העבר בהבנת ההפרעה במשפחה. הוא הצביע על היכולת ואולי אף ההכרח להשתנות ולא לדבוק בעמדות הקודמות שהצהרת עליהן -שעור חשוב לכולנו.


- פרסומת -

בקהל היו המון חסידים של המרצה - אנשים שעבדו במחיצתו, למדו אצלו, התייעצו איתו ואולי אף טופלו על ידו; אנשים שזכו לקבל ממנו מלגות השתלמות ושינו על ידי כך את חייהם; כאלה שקראו את ספריו והם מלמדים ולומדים את תורתו; רבים שראו את הסרטים בהם הוא מדגים את עבודתו; וסתם אנשי בריאות הנפש שעבורם הוא שם ששווה לעמוד בתור כדי לשמוע את דבריו ולראותו. זו הייתה השראה לכולם לראות אותו מפקד כפי שהוא בגילו המכובד.

אולם, אוירת ההערצה המופלגת שבקהל, מחיאות הכפיים בעמידה, הביכה אותי במקצת - ואני מנחשת שאף אותו. אני חוששת מתסביך הגורו, מעבודת אלילים, כפי שכבר בטאתי לא פעם. הפרדוקס הגדול הוא שדווקא מול צניעותו המיוחדת עולה תגובת ההערצה שהוא מעורר. נכון, גם אצלי.

גם אני השתשתפתי בסדנה אחת בהנחייתו בארצות הברית, לפני למעלה מ-30 שנה. הוא היה אז גבר חזק בעל קול סמכותי והמשפחה שהוא טיפל בה מעבר לראי בזמן שצפינו קיבלה ממנו המון הנחיות מפורשות מאוד. היו שראו בו אדם מפחיד אפילו. האם זוהי הזקנה או חכמת החיים המצטברת שהביאה אותו לעמדה המתונה והרכה ששידר אמש? ובכל זאת העוקצנות ורמזי המניפולטיביות הציצו מפעם לפעם ממחבואם. האדם משתנה וגם לא משתנה, כנראה.

בשבילי היה הרגע החזק כשאמר משהו על היותו במיעוט לא רק כיהודי וכמהגר, אלא גם בתחום המקצועי, לפחות כשהתחיל ודרש לשתף את כל המשפחה בטיפול במי שהוא לכאורה נושא הבעיה. היותך במיעוט מכריח אותך להתחייב יותר, לשים לב, להקדיש את מרצך לעניין פי כמה ממה שעושות קבוצות הרוב - שאם לא כן, אין לך סיכויים. כבר פעמים רבות שמעתי זאת, אולם אמש "נפל האסימון" - כשקלטתי גם עבורי את הכוח שבהיות במיעוט, נאבק על דרך. הבטחתי לעצמי לנסות, החל מרגע זה, לא להתלונן על היותי במיעוט כזה או אחר. יש להניח שלא אעמוד בהבטחתי.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
סלעית פיזם מימוני
סלעית פיזם מימוני
עובד/ת סוציאלי/ת
איתמר גולדשטיין
איתמר גולדשטיין
עובד סוציאלי
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
ד"ר אינס צור
ד"ר אינס צור
פסיכולוגית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
מורן בן חיים
מורן בן חיים
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה
תמי חיים
תמי חיים
עובדת סוציאלית
כרמיאל והסביבה, עכו והסביבה
פרופ' אורן קפלן
פרופ' אורן קפלן
פסיכולוג
מורשה לעסוק בהיפנוזה
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, מודיעין והסביבה

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

[נכתב במוצ'ש 9.11] עבורי אין דבר מרומם נפש יותר מאשר לשמוע מקהלה של קולות מאומנים בקונצרט. מכל המוסיקה...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

טל כהןטל כהן20/5/2010

חלוציות אמיתית. באתי מרחוק לשמוע שוב את האיש המיוחד הזה, שכבר לפני שנתיים כשהיה בארץ הגעתי רק כדי לפגוש את האיש והאגדה, ונשביתי בקיסמו ובעוצמתו. הפעם, מבעד למסך ההערצה, פגשתי את העובד הסוציאלי בנפשו, שהולך לעבוד עם אוכלוסיות מוחלשות, שעובד כמעט בהתנדבות במשך שנים רבות (4 דולר לשעה!), שתוהה וחוקר וטועה ומתקן וממשיך ממרום מושבו לתת לשחורים, לעניים, למי שאינם יכולים לשלם (ום את ההרצאה הזו הוא נתן בהתנדבות). הוא נותן והוא מקבל. אותי הוא חיבר לחלוציות שלי, לאומץ לשנות סידרי עולם. מקווה שיהיה לי הכוח.

Yigal Ben HaimYigal Ben Haim20/5/2010

משק כנפי הפסיכולגיה, דור נפילי הטיפול המשפחתי סוגר מעגל. אכן היה זה מפגש פרידה מרגש מאחד מאחרוני דור המייסדים של הטיפול המשפחתי ,דור הולך ודור בא כאשר סאל מנושין אמר זאת ישירות כי טיפול משפחתי זוהי קודם כל תפישת עולם ,שהרי המשפחה אפילו בטיפול פרטני נוכחת במפגש,מאוחר יותר עם השנים הגמיש זאת מנושין ובגיל מכובד של 88 ביקש מאיתנו להקשיב יותר לסיפורו של היחיד בתוך הסיפור המשפחתי, עם פחות פרשנות של הלמה ועם דגש על האיך,אכן סגירת מעגל מרשמה היה בהחלט שווא להיות שם ולהפרד מאדם ותקופה.תודה ליואל אליצור שהגיש לנו עם סאל מנושין את המתנה. יגאל בן חיים

יוליה טבחוביוליה טבחוב16/5/2010

תודה על הפוסט + שאלה שנותרה ללא מענה. גם אני, בתור סטודנטית ירוקה אמנם, נכחתי במפגש הנ"ל. לאחר צפייה בקטעי וידיאו של מינושין, התרגשנו כולנו (כל הקורס לטיפול משפחתי, תואר שני בקלינית, בן גוריון, המונה 11 סטודנטים) להגיע ולצפות באיש ובאגדה. עם זאת, תחושת הגורו באמת לא עזבה אותי למשך כל המפגש.
סייעה לכך העובדה שניתן מעט מדי זמן לשאלות מהקהל, גם בעטיין של בעיות לוגיסטיות וגם בשל אופי האירוע. אני אישית נותרתי עם שאלה מאוד עקרונית ללא מענה:
בתחילת הערב, מינושין הציג וינייטה על בני זוג, אשר אחד מהם פונה אל המטפל ומתלונן על כך שאינו יכול לשנות את בת-זוגו, אלא שהיא מוכרחה להשתנות לבדה ובכוחות עצמה. מינושין התריס נגד גישה זו ואמר שאין האדם משתנה לבדו ויש לנו אחריות, כבני זוג, כבני משפחה וכבני החברה הסובבת - לסייע בתהליך השינוי.
רציתי לשמוע עוד בנושא ואף הרמתי את ידי לשאלה... אך סבב השאלות פסח עלי רק כדי להיחתם בהערה מלאת הערצה של מאזינה בקהל, על הנוכחות המרפאת של המטפל - שהינה חשובה מאין כמותה אך בעיני, חסמה דיון תיאורטי וקליני חשוב, והשאירה אותי עם חצי תאוותי בידי.
כעת, נותר לי רק לנחש מה היה מספר מינושין על עמדתו בנושא תהליך השינוי האינדיבידואלי והמשפחתי.
רעיונות, מישהו?

לימור רייזלימור רייז16/5/2010

עמיה תודה על העדכון. נהנית לקרוא את הבלוג

לימור רייז