שאילתה לשר החינוך מטעם התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית

כיכר העיר | 6/12/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לפניכם שאילתה שהוגשה לשר החינוך על מצב הפסיכולוגיה החינוכית, ועמדת התנועה למען פסיכולוגיה ציבורית.

בעקבות פניות לחברי כנסת מצד פעילי התנועה למען פסיכולוגיה ציבורית, הגיש חבר הכנסת מטעם סיעת קדימה, יוחנן פלסנר, שאילתה לשר החינוך, גידעון סער, בה נתבקש השר להסביר מדוע על- אף חוזר מנכ"ל הקובע זכות להסתייע בשירותים פסיכולוגיים חינוכיים החל מגיל 3 ועד גיל 18, במרבית היישובים שירות זה ניתן בגילאי 5 -15 בלבד, כמו כן נשאל השר אלו צעדים בוצעו על מנת להגדיל את התקנים של פסיכולוגים בבתי ספר. השר השיב כי הוא "מבקש לציין כי אין אזכור בחוק, בניגוד לאמור בשאילתא, בדבר הקצאת שירות פסיכולוגי חינוכי בהקשר גילאי כיום חוק חינוך חובה מוחל מגיל 5", וכי משרד החינוך מקצה לרשויות תקנים פסיכולוגים החל מגילאי חובה, בהלימה לחוק לימוד חובה וצוויה הרחבה מכוחו , בין טיעוניו הוסיף השר כי "ישנם שירותים פסיכולוגיים ברשויות שמתקשים לאייש משרות, גם אם הן מוקצות להם... מעבר לכך, יש סוגיה של היקפי הביקוש ללמוד פסיכולוגיה חינוכית. ההיקפים אינם כפי שאולי היינו רוצים, וכאמור, בין היתר, אנחנו נותנים לזה מענה בהסבה מתחומים אחרים של פסיכולוגיה לפסיכולוגיה חינוכית".

לשאלה של הח"כ פלסנר על מצב התקנים בשירותים במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי. בהם הפער בין התקן הרצוי לתקן בפועל הוא "אדיר" השיב שר החינוך כי "חבר הכנסת פלסנר צודק. פער קיים... אני לא משוכנע, בלשון המעטה, שאם מחר הייתי מקבל את מלוא התקנים הרשויות המקומיות היו מצליחות בכלל לאייש אותם. יש לנו סיכום עם האוצר שעל פיו אנחנו מתוגברים. עלינו מ-52% ל-60% כיסוי. האם זה מספיק? לא. צריך לשפר. אנחנו, כמובן, מוגבלים במשאבים שאנחנו מקבלים. הנושא, באופן ברור, במגמת שיפור בשנים האחרונות, לרבות במגזרי המיעוטים."

אנחנו חברי התנועה למען פסיכולוגיה ציבורית רוצים לברך את הח"כ פלסנר על התגייסותו למען השירותים הפסיכולוגים בישראל, ומתכוונים להמשיך ליזום שיתופי פעולה עם נבחרי ציבור שנושא השירותים הפסיכולוגיים במדינת ישראל יקר לליבם. בעינינו תשובתו של שר החינוך אינה מספקת. ראשית, יש לפעול להסדרת מעמד שירותי הפסיכולוגיה הציבורית במסגרת החוק בהקשר גילאי. בנוסף, לדעתנו מדיניות של הזנחה תקציבית, ותנאי עבודה לא סבירים ביחס להכשרה הארוכה והמקיפה הנדרשת מפסיכולוג חינוכי הפכו את העבודה בשירות הציבורי ללא משתלמת עבור פסיכולוגים רבים המעוניינים לעבוד בתחום. בימים בהם החוגים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה דוחים אחוז גבוה מהפונים אליהם בשל הביקוש הרב, ההסבר לפיו היקפי הביקוש ללימודים בתחום קטן מדי איננו מספק.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

אנו קוראים לכול איש מקצוע ופעיל חברתי המעוניין לדעת יותר על פעילותינו לפנות לאתר :http://www.mitmachim.com

לכול המעוניין מצורף הפרוטוקול המלא של הישיבה

אני פותח את ישיבת מליאת הכנסת. היום יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ב, 30 לנובמבר 2011. כרגיל, ביום רביעי פותחים עם שאילתות בעל-פה דחופות. שאילתא ראשונה היא לשר החינוך, השר גדעון סער, שאילתא מספר 348 של חבר הכנסת יוחנן פלסנר. אדוני שר החינוך מתכבד לעלות לדוכן. אדוני חבר הכנסת פלסנר יכול לשאול.

348. פסיכולוג חינוכי

יוחנן פלסנר (קדימה)

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, על-אף הזכות הקבועה בחוק, להסתייע בשירותים פסיכולוגיים חינוכיים החל מגיל 3 ועד גיל 18, במרבית היישובים שירות זה ניתן בגילאי 5-15 בלבד.

רצוני לשאול:

1. מדוע לא ניתן השירות מגיל 3?

2. אלו צעדים בוצעו להגדלת התקנים של הפסיכולוגים בבתי-הספר?

כמובן שזה מתייחס לשאלה: הרחבה יותר של המחסור המשמעותי ביועצים ובפסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך. תודה.

שר החינוך גדעון סער:

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מבקש לציין כי אין אזכור בחוק, בניגוד לאמור בשאילתא, בדבר הקצאת שירות פסיכולוגי חינוכי בהקשר גילאי. אזכור הגילאים מופיע בחוזר מנכ"ל: מתווה השירות הפסיכולוגי חינוכי מספטמבר 2010, בונ נכתב שהשירות הפסיכולוגי חינוכי ניתן על-פי רוב לגילאי 5-15 – אני מציין כאן את גיל 5 כגיל חינוך חובה, ואני מאמין שאנחנו נשלים בקדנציה הזאת את החלת חוק חינוך חובה עד גיל 3 עם סבסודו – בשאיפה להקצותו לגילאי 18-3 בחינוך הרגיל ו-21-3 בחינוך המיוחד.

משרד החינוך מקצה לרשויות תקני פסיכולוגים החל מגילאי חובה, בהלימה לחוק לימוד חובה וצווי ההרחבה מכוחו. כמו כן, מקצה המשרד תקנים למסגרות גניות של החינוך המיוחד ברשויות.

משרד החינוך רואה חשיבות במתן השירות הפסיכולוגי החינוכי ופועל באופן יזום על מנת להרחיבו, וכך לתת כיסוי לספקטרום גילאי רחב יותר.

אני רוצה לציין, כי החל משנת 2009 מקצה המשרד מדי שנה 100 תקנים חדשים של פסיכולוגים לרשויות השונות.

נכון להיום, לשנת 2011, אחוז הכיסוי הממוצע הארצי עומד על 60%. להשוואה: בשנת 2008 אחוז הכיסוי הארצי עמד על 52%. כלומר, בקדנציה הנוכחית, בתקופת הממשלה הנוכחית, חל שיפור הדרגתי ומשמעותי באחוז הכיסוי.

כמו כן, משקיע המשרד תקציב בהסבת פסיכולוגים ממגוון מגמות לימוד כגון: פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה רפואית ועוד לפסיכולוגיה חינוכית. בשנתיים האחרונות הוסבו כ-100 פסיכולוגים לפסיכולוגיה חינוכית.

בנוסף, מוקצים תקנים ייעודיים לטיפול בילדים עם בעיות אלימות במודלים חדשים שהוקמו בשפ"י, שזה השירות הפסיכולוגי, במשרד החינוך. השירות ניתן לבית הספר. זוהי שנת פיילוט שנייה לתכנית. בשנה הראשונה המודל הזה הופעל בשש רשויות מקומיות, והשנה – ב16 רשויות מקומיות בהן: מעלה-אדומים, שדרות, כפר-סבא ואיכסאל.

הקצאת התקנים לרשויות נקבעת לפי אחוז הכיסוי של השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). ניתנת עדיפות גבוהה לרשויות בהן אחוז הכיסוי הנוכחי נמוך. כמו כן, ניתנת עדיפות לאזורי חירום כגון: שדרות ויישובי עוטף עזה, שם אחוז הכיסוי גבוה באופן משמעותי יותר, וגם למקומות בהם ישנן תופעות מיוחדות של אלימות.

עוד חשוב לציין, כי הקצאת המשרד מבוססת על הערכה ריאלית של יכולת האיוש.

ישנם שירותים פסיכולוגיים ברשויות שמתקשים לאייש משרות, גם אם הן מוקצות להם, אם משום היחס לשירות הפסיכולוגי על-ידי הרשויות – מודעות לשירות הזה, מבנה, משאבים של הרשות, עידוד השתלמויות ורענון ידע ועוד – או אם משום הקושי הכללי לאייש משרות חדשות.

מעבר לכך, יש סוגיה, שלא אכנס אליה במסגרת הזאת, של היקפי הביקוש ללמוד פסיכולוגיה חינוכית. ההיקפים אינם כפי שאולי היינו רוצים, וכאמור, בין היתר, אנחנו נותנים לזה מענה בהסבה מתחומים אחרים של פסיכולוגיה לפסיכולוגיה חינוכית.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

היו"ר יצחק וקנין:

אדוני, יש לך שאלה נוספת.

יוחנן פלסנר (קדימה):

אדוני השר, אני מודה על התשובה. השאלה שלי מתבססת על התקן שנקבע על-פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2003, בו הוא פורס את התקנים הרצויים. כאן, מתוך דו"ח של הכנסת שבמרכז המחקר – אמנם דו"ח מלפני כשנה – אנחנו רואים את הפער האדיר, את המחסור, ביחס לתקן הקבוע על-ידי משרד החינוך. דרך אגב, עיקר הפער הוא במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי. המספר שאתה נתת, של כ-100 בשנה, לפי הנתונים שיש בידיי, רחוק מלסגור את הפער הזה. אז או שאתה מתכוון לשנות את התקן או שאתה מתכוון להשאיר פער מאד גדול.

שר החינוך גדעון סער:

חבר הכנסת פלסנר צודק. פער קיים, אף על-פי שאני על בסיס החלק השני של התשובה אומר שאני לא משוכנע, בלשון המעטה, שאם מחר הייתי מקבל את מלוא התקנים הרשויות המקומיות היו מצליחות בכלל לאייש אותם. יש לנו סיכום עם האוצר שעל פיו אנחנו מתוגברים. עלינו מ-52% ל-60% כיסוי. האם זה מספיק? לא. צריך לשפר. אנחנו, כמובן, מוגבלים במשאבים שאנחנו מקבלים. הנושא, באופן ברור, במגמת שיפור בשנים האחרונות, לרבות במגזרי המיעוטים.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת פלסנר. תודה לשר החינוך.