שפיות זמנית

מאות מחקרים הראו שפלסבו עובד – המטופל בולע כדור, שנאמר לו שיועיל לו, וראה זה פלא, בריאותו משתפרת למרות שאין שום חומר פעיל בכדור. איך הדבר קורה? במשך שנים רבות ייחסו את ההשפעה לחשיבה החיובית של המטופל ולציפיותיו כי מצבו ישתפר. בשביל שאפקט זה יתרחש, מקובל היה לחשוב שעל המטופל לא לדעת שהוא מקבל טיפול פלסבו, אלא לחשוב שהוא מקבל טיפול "אמיתי". באופן זה רופאים רבים (הסטטיסטיקות מדברות על למעלה מ-50 מהרופאים בארה"ב) היו נותנים טיפולי פלסבו מבלי לידע את מטופליהם על כך (על כל המשמעויות האתיות שנגזרות מכך).
מחקר חדש, שבוצע בביה"ס לרפואה באוניברסיטת הרווארד, הראה כי לתרופות הפלסבו קיים אפקט גם אם המטופל יודע על כך שהתרופה בה הוא משתמש היא פלסבו. במסגרת המחקר הוסבר לקבוצת סובלים ממעי רגיז שהם עומדים לקבל כדורים המורכבים מסוכר, ועל קופסת הכדורים שקיבלו הייתה מדבקה עליה כתוב "פלסבו". שלושה שבועות לאחר מכן השוותה קבוצה זו עם קבוצת ביקורת, ובקבוצת הפלסבו למעלה מ-59% מהמשתתפים אמרו שמצבם השתפר לעומת 35% בקבוצת הביקורת.
המחקר מראה שלפחות חלק מהאפקט של הפסלבו לא קשור לאמונה של המטופל או לציפיותיו שמצבו ישתפר, ונראה שלפחות חלק מאפקט הפלסבו קשור בפרקסיס או בריטואל של נטילת התרופה, בין אם המטופל מאמין בה או שהוא לא מאמין בה.
פרטים נוספים על המחקר אפשר למצוא כאן.