×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

חצי מבט

גיא פרל

סקירת הספר 'אחים ואחיות – 'פסיכולוגיה, מיתוס, מציאות' מאת הנרי אברמוביץ'. רסלינג 2016.

גיא פרל | 6/5/2017 | הרשמו כמנויים

נקודת המוצא לספרו של אברמוביץ' היא כי קיים פער בין מרכזיותם של אחים ואחיות (או העדרם) בחיינו הרגשיים, לבין תשומת הלב המועטה לה הם זוכים בספרות הפסיכואנליטית ובחדרי הטיפול. בילדותנו אנו מבלים יותר זמן עם אחינו ואחיתנו מאשר עם הורינו, יש לנו איתם מערכות יחסים משמעותיות ומורכבות ובכל העיסוק בהם כמעט ונעדר מן השיח הפסיכואנליטי. אברמוביץ' מציע הסברים שונים לפער הזה, ביניהם, הציפיה הקיימת בתרבות המערבית לפרידה מוקדמת בין אחים והתפתחות כאינדווידואלים. הסבר מעניין נוסף המוצע בספר הוא היותם של פרויד ויונג בנים בכורים, מועדפים, מצליחים, בלתי מעורבים ביחסי אחים ובקושי הכרוך בהם. התיאוריה הפרוידיאנית, לדוגמא, מתארת במידה רבה את סיפורו של הילד הבכור במשפחה הגרעינית ופחות מכך את סיפורם של הבאים אחריו בסדר הלידה. מגמה זו המשיכה אל כתיבתם של ממשיכי דרכם, שרובם ככולם שמו את הדגש המכריע עם הקשר שבין התינוק והילד לאם, תוך הזנחה של יחסיו עם אחיו.
בפרקו השני של הספר מציע אברמוביץ' מיפוי שיטתי של 'ארכיטיפ האחים' ומנסה להבין מה עומד בליבה של ההתנסות בחווית האחאות. ככל ארכיטיפ (וככל התנסות רגשית העומדת בתשתית הקיום האנושי) – מתקיימים בארכיטיפ האחים שני קטבים מנוגדים. מחד, טעון מרחב האחאות באהבה, מחוייבות ואינטימיות, ומאידך גודשים אותו שנאה, קנאה, תחרות וזעם. אברמוביץ' דן בדינמיקות משפחתיות שונות שתובלנה להתעוררות היבטים פוטנציאלים אלו של הארכיטיפ, וסוקר נסיונות קודמים ליצירת טיפולוגיות שיטתיות של פרופילי הקשר אשר עולים מן הדינמיקות השונות. לדוגמא, אברמוביץ' מתאר דינמיקות של הדחה מכתר ותחרות על משאבים רגשיים כמובילות להתפתחות אחים בעלי זהויות קוטביות בהן כל ילד הוא דמות צל של האחר. כפסיכולוג שהוא גם אנתרופולוג, עומד אברמוביץ' על השוני שבין הגישות הפסיכולוגיות, הנוטות להדגיש את ההיבטים הבעייתיים שבמערכת היחסים האחאית, לבין האנתרופולוגיה, שלה מבט חיובי מאוד על אחים ואחיות – קשר אחים הנו המטאפורה העקרית לתאור האופן בו חברה תקינה פועלת.
כאנליטיקאי יונגיאני, החל מן הפרק השלישי בספר מעמיק אברמוביץ' את ההתבוננות בדינמיקות שהציע בפרקים הראשונים, באמצעות ניתוח של מיתוסים מן התרבות האנושית. קוטב האהבה שבין אחים מודגם באמצעות ניתוח של שני סיפורים מתוך המהברטה והרמאינה – אפוסים הודיים רחבי היקף. בשניהם מאותגרים יחסי האחים, אך המיתוס מסתיים בהצלחתם של גיבוריו להניח בצד את פסיכולוגיית ה"אני" ולדבוק בפסיכולוגיית ה"אנחנו" תוך התגברות על כעס ואשם. אל מול רוח האחווה הרווחת באפוסים ההודים, בולטים במורכבותם וכנותם יחסי אחים המתוארים בתנ"ך. בפרק הרביעי – "הצד האפל של האחווה: קריאה צמודה בבראשית פרק ד" – שהוא מן המרתקים בספר, בוחן אברמוביץ' במדוקדק, תוך הסתמכות עם מקורות תיאורטיים ועל מדרשים, את פרשת יחסיהם של האחים הראשונים במיתוס היהודי – קין והבל. "ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את-יהוה ותסף ללדת את-אחיו את הבל" (בראשית, ד', א'-ב'). עובדת היותו 'אח של', מוזכרת בפסוק עוד לפני שמצויין שמו של הבל. כדי להגן על קיומו כ'איש', כאדם ייחודי, פיתח הבל לעצמו זהות שונה וניגודית מזהותו של קין הבכור ופנה לרעיית הצאן. בהמשך הסיפור המוכר, חווה קין דחייה והדחה מצד אחיו הצעיר ואברמוביץ' מצטט את אדינגר (Edinger) כמי שרואה בקין דמות ארכיטיפית המייצגת חוויה של דחיה וזרות. קין שואל את ה' מדוע לא שעה למנחתו, אולם אל מול תשובת ה' – "לפתח חטאת רובץ; ואיליך תשוקתו ואתה תמשול בו" (בראשית, ד', ו'-ז') שאברמוביץ' מגדיר כ'ניסיון המדווח הראשון לפסיכותרפיה, הוא מסתגר בשתיקתו ומכאן ואילך הוא הופך לבלתי נגיש, מתריס ומלא בזעם שייתפרץ במעשה הרצח. גם אחרי הרצח ממשיך קין בהתנהגותו המתריסה המתנכרת למעשיו ולמשמעותם של יחסי אחים. ה', שיידע היטב מה קרה בשדה, מזמין את קין להתוודות אך תשובתו הייתה - "השומר אחי אנכי?". את עונשו של קין – חיים של נוודות – מפרש אברמוביץ' כמצב של הרס האפשרות לבית פנימי נינוח במשמעותו הפסיכולוגית, וחיים של "מנוסה תמידית, גלות אקזיסטנציאלית מתמדת" (ע' 80). זאת ועוד, את רצח האח שהוא גם הרצח הראשון בתנ"ך רואה אברמוביץ' כמיצג כל רצח של אדם בידי אדם, היות והוא מבטא שבר יסודי בזיקה האפשרית בין בני אנוש. לתפיסתו "תגובות אלימות, הן כאלו של יחידים והן של קבוצות אתניות הדומות לאחוות, מקורן בפסיכולוגיה של אחים" (עמ' 83). הוא מסיים את הפרק בציטוט של יוסטין גורדר (Gaarder) - "כאן עוד לא סיימו קין והבל להרוג זה את זה".
בפרקו החמישי של הספר, ממשיך אברמוביץ' ומנתח דפוסים מורכבים נוספים של יחסים בין אחים כפי שבאים לידי ביטוי בהמשך התנ"ך. בין השאר הוא מתייחס אל נתק זהויות בין אחים (משפחתו של למך, שישה דורות אחרי קין); סינדרום 'הילד התחליפי' (שממלא את מקומו של אח שמת, כפי ששת מילא את מקומו של קין); מאבקי ירושה והנצחת אי שוויון (שם, חם ויפת בניו של נח); אחים שכולים שאבלם נותר בצל אבלם של הוריהם (אברהם, שאחיו הרן מת); פרידה בהסכמה מול פרידה בכורח (אברהם ולוט מול יצחק וישמעאל) ועוד. תשומת לב רבה מקבל בספר סיפורם של יעקב ועשיו, התאומים שסיפור מאבקם החל עוד ברחמה של רבקה אימם. בדומה לקין והבל, הופכים יעקב ועשיו ל'אחי צל' המקנאים זה בזה על רקע הזהויות המנוגדות שפתחו בתגובה לאחאות הקשה והמאיימת ביניהם. בדומה לקין, גם עשיו חווה הדחה מכס הבכורות – הפעם בעקבות התרגיל בו גונב ממנו אחיו את ברכת יצחק. אברמוביץ' רואה בסיפורם של יעקב ועשיו שחזור בין דורי של ההדחה הראשונית, והוא דן בהבדלים בין הסיפורים המרמזים על התפתחות היכולת הפסיכולגית להתמודד עם הדברים. לדוגמא, גם עשיו רוצה לרצוח את אחיו אך הוא גוזר על עצמו להמתין עד סוף האבל, והרצח אינו יוצא לפועל. גם יעקב נשלח לתקופת צינון בגלות, שמתארכת מכמה ימים לעשרים שנים בסיומן מתאפשר פיוס בין האחים. אברמוביץ' רואה במאבק עם המלאך ביטוי ליכולתו של יעקב ליצור מגע עם "דמות האח הפנימית, הצלית, חסרת השם, שלו עצמו" (עמ' 110). רק אחרי מפגש הכרחי זה עם צילו יכול היה להפגש עם עשיו ולהתפייס עמו במה שאברמוביץ' מתאר כ"המקרה הראשון, אבל לא האחרון, של התפייסות מלווה בבכי ונשיקות בין אחים" (עמ' 111).
מוטיב המתח הרצחני בין אחים לאח המועדף חוזר כידוע גם בסיפור יוסף ואחיו, אשר גם בו עוסק אברמוביץ' בהרחבה. גם בסיפור זה מתעלה יוסף, הקרבן, על רצונו בנקמה אך אין הוא חוזר מיד לקשר אחים מלא. גלגול אחרון של דרמת האחים המתמשכת על פני כל ספר בראשית ניתן לראות בספורם של אפרים ומנשה, בניו של יוסף. כאשר מובאים הנכדים לקבל את ברכת סבם מצליב יעקב את ידיו ואפרים הצעיר זוכה לברכת הבכור מידו הימנית של יעקב. אולם, למרות ההדחה, מתגברים השניים על הקומפלקס שהועבר עליהם מידיו של סבם, ונותרים השנים אחים וחברים.
גם מורכבותם של יחסי אחיות מופיעה בספר בראשית, ובין השאר עוסק ואברמוביץ' בהרחבה ביחסיהן של רחל ולאה – עוד צמד של 'אחיות צל' אשר מצליחות להגיע לידי שיתוף פעולה המתומצת במשפט – "לכן ישכב עמך הלילה הלילה תחת דודאי בנך" (בראשית, ל' ט"ו). רחל היפה נותנת ללאה את זכויות המשכב שלה ומקבלת בתמורה את קסמי הפריון.
את הספר חותם פרק קליני שבמרכזו עומדת הקריאה להקדיש תשומת לב למרכזיותם של יחסי אחאות בסיפור חייהם של מטופלינו. יש ויחסים אלו באים לידי ביטוי בחדר הטיפול כ'העברה אחאית' אשר ככל העברה עשויה לפעול גם כ'העברה נגדית' (לדוגמא, אברמוביץ' קורא לבחון בכל טיפול, מהוא היחס שבין מיקומנו מיקומנו למיקומו בסדר הלידה), יכולה להיות חיובית או שלילית ולהתקיים בין המטפלים למטופליהם, בין מטופלים למטופליו האחרים של אותו המטפל (גם מבלי להכירם) ובין מטפלים לעמיתיהם. בהמשך הפרק, דן אברמוביץ' בביטויים הקליני של 'תסביך קין' ו'תסביך הבל' ומדגים את הטיפול בהם. המאופיינים ב'תסביך קין' יהיו נתונים תמידית לתחושות של קנאה וחווית דחיה. הם יתנתקו מן 'העצמי' שלהם ויחוו ריקנות לצד תוקפנות ואשם. המאופיינים ב'תסביך הבל' יחושו מועדפים על חשבונו של מישהו אחר והדבר יסב להם אשם או תחושה כי הם משלמים מחיר עבור היותם מועדפים. הם עשויים לפתח אמפטיה וחוש צדק שיובילו בין השאר להזדהות מייסרת עם האח הדחוי, ולקושי ליהנות מחייהם.
ספרו של אברמוביץ' עומד במשימה שהציב לעצמו – הפניית תשומת הלב אל מרחב תוך נפשי עצום במימדיו אשר מסיבות שונות אנו נוטים לדחוק לקרן זווית, הן בחדרי הנפש והן בחדר הטיפול.

הרשימה ראתה אור בכתב העת 'שיחות', כרך ל"א, חוב' מס' 2, מדור ביקורת ספרות.

תגיות:

עוד בבלוג של גיא פרל

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.