×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

אסתי פלד: לא ערוך

אסתר פלד

מה תעשה אם מפלצת יושבת בחדר שלך, או: גסיסת הליברליזם

אסתר פלד | 12/11/2016 | הרשמו כמנויים

צפיתם בכתבה של אילנה דיין על ראש הממשלה וב"ב? שמעתם את תגובת הבית על הכתבה? אני יוצאת מתוך הנחה שכן.
הכתבה של אילנה דיין אינה מגמתית, למעט המגמה שלשמה קיימת עיתונות: להביא לציבור מידע חיוני לציבור. היא דווקא לא שמלאנית קיצונית, לא משונאי ראש הממשלה המוצהרים. עם אילנה דיין דיברו אנשים רציניים, אנשים שנפגעו מהתנהגות פוגענית.
המכתב שהגיע אל אילנה דיין בעקבות הכתבה ב"עובדה" הוא מכתב לא ענייני. הטקטיקה שנוכחת מאד במכתב הזה היא טקטיקה של האשמה כלפי אילנה דיין, כלומר, ניסיון לחתור תחת התוקף של דבריה דרך הצבעה על אי האמינות שלה. הטקטיקה שקופה, פשטנית, לא אינטליגנטית: להאשים את מי שמאשים אותך בלי להתייחס למה שנאמר עליך וחרף זאת להתקיף את האומר, לא על דבריו, אלא על אישיותו ועל כוונותיו הלא טהורות, התוקפניות.
זה שקוף במידה מביכה מבחינה טקטית, אבל זאת שיטה מקובלת. אמנם, אדם מצפה שהשיטה המקובלת הזאת לא תהיה דווקא השיטה שראש ממשלה נוקט אותה, בעיקר משום שהיא לא אינטליגנטית, ואדם רוצה לחשוב שראש הממשלה שלו הוא יחסית אינטליגנטי. נכון; זה שהמכתב לא אינטליגנטי וקצת מופרע (הכי פרנואיד סכיזואיד כפי שכבר נאמר), לא אומר שהכותב הוא לא אינטליגנטי. כותב אינטליגנטי יכול לבחור, מתוך מחשבה ממש, לכתוב מכתב לא אינטליגנטי, כי נראה לו שזה יותר אפקטיבי ממכתב אינטליגנטי.
בכל מקרה, אינטליגנטי או לא, זה מה שהולך ברחוב הישראלי. למשל, אם אתה מבקש להתנתק מ"הוט", מעשה לא ראוי בכל קנה מידה, הוט שולחים לך הודעה חד צדדית על כך שבתאריך זה וזה יבוא אליך הביתה נציג שיקח את הציוד, ואם לא תהיה בבית ייגבה ממך מחיר הביקור. כבר עשיתי את כל הצעדים הנדרשים כדי שלא לשלם להם, אבל הצעדים הנדרשים לא תמיד עובדים מול טקטיקה נואלת של מי שיש לו כוח בידיים. דוגמה יותר מדוייקת: לפני כחודשיים קניתי 3 חזיות בקניון הדר בירושלים, ב"אפרודיטה". כשחזרתי הביתה מצאתי בשקית שתי חזיות. אחרי מספר פעמים של ניסיונות התקשרות טלפונית לחנות, שנענו בסוג של התחמקות ועמימות, הגעתי לשם וביקשתי התיחסות. המוכרת אמרה לי, "איך נדע שזה באמת מה שקרה? תביאי לי הוכחה". איזו הוכחה? איך אני יכולה להביא לה את החזייה שאיננה כדי להוכיח שלא קיבלתי אותה? יש טעות לוגית. טעות לוגית היא טקטיקה שמכוונת לשבש את דעתו של מי שטוען טענה. אמרתי לה, "אני לא חושבת שראוי שתאשימי אותי בגנבה; ודאי לא בכל יום באה לקוחה ואומרת שקיבלה פחות חזיות ממה שקנתה, רק כדי לזכות בחזיה נוספת חינם". המוכרת אמרה, "אל תתקיפי אותי, את שומעת? מי את חושבת שאת?" ובזאת תם הדיון.
בארצות הברית, משם שבתי זה עתה, אם אדם מתלונן שהמוצר שרכש אינו עונה על ציפיותיו, יש ביכולתו להחזיר את המוצר ולקבל זיכוי כספי. אבל גם ארצות הברית משתנה. נראה מה יקרה עכשו בחנויות החזיות בארצות הברית, עם עליתו לשלטון של מי שהטקטיקות שלו לא יותר אינטליגנטיות משל ביבי.
מה שעבורי היווה את רגע החיתוך של העמדה שלי (קודם הקפדתי על עמדה ספקנית בהשראת בית הקלפים והידיעה שפוליטיקה זה תמיד מלוכלך) כלפי ראש הממשלה וב"ב קדם בשלושה חודשים למה שקרה עכשיו עם אילנה דיין. שרה נתניהו היתה בבית משפט והשופטת דחתה את טענותיה. עורך הדין של שרה נתניהו הגיב ברדיו, ולמרבה העצב שמעתי את תגובתו. זה היה ב 1 ליוני, וזה פורסם ב YNET:
"בעקבות פסק הדין של השופטת דיתה פרוז'ינין בתביעתו של גיא אליהו, הגיב בתקשורת עו"ד יוסי כהן, ואמר בין השאר כי "היחס הפוגעני האמיתי הוא של השופטת פרוז'ינין שכצפוי התעלמה שוב באופן בוטה ומוטה מעדותה של הגברת נתניהו. המשפט נוהל באופן חד-צדדי ולא התאפשר לגברת נתניהו להביא עדים שיפריכו את טענותיו השקריות והמרושעות של גיא אליהו. בכוונתנו לערער על פסק דין שגוי ומוטה זה".
הוא המשיך את המתקפה בראיון לחדשות ערוץ 2, שבו אמר כי "השופטת לא הייתה בסדר. היא לא אפשרה לחקור עדים שרצו להוכיח שמני נפתלי כזבן מועד, היא לא ניהלה את המשפט בצורה הוגנת, היא לא אפשרה להביא עדים וכאשר גברת נתניהו הביאה עשרים מכתבים מעובדים - היא פסלה אותם, ואמרה שהיא פוסלת אותם כיוון שהם ללא תצהיר אבל מכתבים שהביאו מני נפתלי ואחרים היא כן קיבלה". עד כאן YNET.
בריונות, לזה קוראים "בריונות". בריונות, אלימות, כל זה כבר ידוע. מה שחשוב לדידי הוא שעורך הדין של ראש הממשלה ורעיתו מדבר על בית המשפט בדרך שחותרת תחת האמינות ולכן תחת התוקף של פסיקת בית המשפט. "השופטת לא היתה בסדר" פירושו בעצם "בית המשפט פועל בצורה לא אמינה". וזה מסוכן. זה מסוכן כשמי שאומר את זה הוא בא כוחו לצורך העניין של ראש הממשלה. לראש ממשלה אסור לומר שהוא לא מאמין לבית המשפט. ראש ממשלה לא יכול לנסח ניסוח כזה, "פסק דין שגוי ומוטה", ו"היחס הפוגעני האמיתי הוא של השופטת". ראש הממשלה יכול בהחלט לערער, אבל הוא לא יכול לדבר כך, משום שאם הוא מדבר כך הוא מפורר את הרקמה של הסדר החברתי באופן בלתי הפיך. אם הוא מדבר כך, כל אחד יכול לדבר כך, ומערכת המשפט מאבדת באופן עמוק את מקומה בחברה.
יכול להיות שזה עובד, לדרוס את מי שאומר עליך משהו שלא מוצא חן בעיניך, ולעשות את זה באופן כאילו אישי. אני סומכת על אילנה דיין שהעלבון האישי שלה הוא מינימלי, וכך אני סומכת גם על השופטת פרוז'נין. אני לא סומכת על האנשים ששומעים את המכתב של ראש הממשלה, לא סומכת על האנשים ששומעים מה אמר עורך הדין על השופטת. וכי למה שאסמוך עליהם? הם גם לא מעוניינים בכך שאסמוך עליהם.יש להם טקטיקה, הם לא זקוקים לאמון שלי. הם יכולים עכשיו לירוק אש על מי שאומר להם, "יצאתי עם שתי חזיות במקום עם שלוש", או "אני רוצה לנתק את הכבלים", בלי להרגיש שהם מפרים איזו נורמה, אלא להיפך, שהם נוהגים כפי שנוהג מי שמנהיג את המדינה, מי שמתווה את הנורמות שלה.
לזה קוראים התפוררות. מפני שזה מפורר את המדינה מבפנים, את האמון בין אנשים מבפנים. זה מחליף אמון בכוח, כוחה של אלימות. בריונות, אלימות, זה הופך לנורמה בתוך המדינה. אני לא מדברת על מה שמתקיים ביחסים של המדינה עם מדינות או לאומים אחרים, אני מדברת על התפוררות מבפנים. אני לא מדברת על ליברליות, על שמאלנות, על דת, על מלחמה ושלום; אני מדברת על נורמות של אמון שהן מה שמהווה את רקמת החיים של חברה, ובלעדיהן אי אפשר לחיות.
עכשו; ישנו גם האיש הזה שנבחר זה עתה לנשיאות ארצות הברית. גם הוא, די ברור, אדם כוחני, מהסוג שמשתמש באנשים אחרים, גם בנשים. ארצות הברית בחרה באיש הזה להיות הנשיא שלה. זה קצת לא ייאמן; כל מחצית הכדור המערבי מפרקת בעצם את היסודות של עצמה. היהודים מילא; הם מעולם לא התיימרו להיות ליברלים, והריקמה החילונית הליברלית שלהם היא ממילא דקה, אף על פי שבמשך כשישים שנה נראה היה שזו חתיכת רקמה. לא, זו לא. זה עניין מורכב, האי-ליברליות של היהדות, ובד בבד עם זה, העובדה שהיהדות היא לאו דווקא אנטי ליברלית; יש שם משהו אחר, הגיון שונה, אבל לא ניכנס לזה עכשיו. מילא היהודים, אמרנו, אבל אירופה מוטרדת מאד מהמבוי הסתום שהליברליות שלה הביאה אותה אליו, עם השיוויון וההתכחשות להבדלים של דת גזע ומין. כל כך מוטרדת אירופה, שכמה שדים לא ליברליים יצאו מהשק לאחרונה. באירופה לא אוהבים מהגרים, זה אנחנו זוכרים היטב, והבעיה של ההגירה הנוכחית היא לא הבעיה שלנו (ברוך המקום וברוכה מדינת ישראל), מה שמאפשר לנו לצפות בעניין רב בהתפתלויות של הליברליזם האירופי מול הבעיה החדשה שלו. אבל ארצות הברית? מעוז הליברליזם האחרון קורס לו, חיזיון היסטורי, תגובה מאוחרת על מגדלי התאומים.
עושה רושם שהעולם המערבי משנס מתניו מול איום מסוים, ומוכן לשלם בהסרת המסכה יפת הנפש מעל פניו, פני מחצית הכדור. ביי ביי אובמה, ביי ביי שיווין וזכויות הפרט, ביי ביי כל היופי יופי הזה שעכשיו ברטרוספקטיבה נראה כמו איפור מצויין, שכבה עבה של מייק אפ מעל למפלצת הפרנואידית שמתעוררת כשיש איום קיומי.
השאלה היא אם יש פיתרון יותר אינטליגנטי מזה שמציע הבריון סמוק הפנים, התאוותני, החזיר שמקבל עכשיו את אמריקה לידיו. השאלה אם ביבי נתניהו וב"ב הם הברירה היחידה הקיימת, אם הליברליזם גוסס. כי הליברליזם גוסס, את זה צריך להבין, את זה צריך לקבל. גם הליברלים צריכים להשלים עם זה, כדי לגבש פיתרון אינטליגנטי ולעמוד מול המפלצת. יש כזה סיפור זן על מפלצת שנמצאת בחדר שלך, ומה תעשה כדי להכנס בכל זאת, בהנחה שאתה לא יכול להוציא אותה. מה קורה כשמטופל נסוג לעמדה הסכיזו-פרנואידית? זאת אותה שאלה. אולי צריך להבין שהוא פועל מתוך איום קיומי, וכך לאפשר לו לחשוב על האיום הזה במקום לזהם את עצמו ואת סביבתו בבריונות אלימה. בכל מקרה, נראה לי שצריך לחשוב על זה ממש ממש טוב, אחרת לא יישאר על מה לחשוב. למאמר מבריק בעניין תופעת טראמפ ומקבילתו הישראלית ראו:
http://www.haaretz.co.il/blogs/uriweiss/1.3118844

עוד בבלוג של אסתר פלד

מוצאי שבת, זיפזופ מקרי, תשוש, בהוט, עצירה חצי מנומנמת על ערוץ 8. באמצע התכנית, אבל ההחלטה נפלה: את זה יש...
כתבה הערב בערוץ 22, בחדשות - בעד ונגד הנקה: ניסיונות של משרד הבריאות לתמרן אימהות להנקה, והתקוממות אימהית...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

סילביה איילוןסילביה איילון3/12/2016

תודה רבה לך. ממש נהנת! מהכתיבה, החשיבה והעומק!

איציק וורגפטאיציק וורגפט20/11/2016

קולות האדמה. פוסט חשוב בעיני.
בספר "קולות האדמה" מכתביו של החכם הסיני צ'ואנג-טסה נאמר: "הרוח נושבת ברבבות הפתחים וכל אחד מהם משמיע בה את קולו שלו".
מהי אותה רוח הנושבת בימים אלו?
למה עלינו להאזין טוב טוב?
על מה עלינו לחשוב טוב טוב?
גדי טאוב מציע, במאמר מעניין בעיני (הארץ, 23.03.2016 ), (אף כי אינני מסכים בהכרח עם כולו), על החטא שברב תרבותיות:
"... המודל הרב ־ תרבותי אינו עוסק במציאות, אלא מטפל במצפונן של אליטות... זה לא כבוד לתרבויות אחרות. זו התעלמות מאפשרות קיומן. כך חוסכת לעצמה האליטה במערב את הצורך להישיר מבט אל הדילמות הקשות שמעורר מפגש בין תרבויות שונות באמת. מפגש כזה הוא מסובך, וכמעט תמיד פוצע..."

הרב – תרבותיות היא הסירוב לראות, את ההבדל בין אדם לאדם,
בין איש לאישה, בין תרבות לתרבות, בין דת לדת,
בין סולמות הערכים האישי והתרבותי, של אנשים ואנשים אחרים,

הסירוב לראות, בעין צלולה ומפוקחת, את הקושי שמציבים החיים ביחד,
של אנשים מתרבויות שונות, של אנשים מדתות שונות, אפילו של איש ואישה,

הסירוב להכיר באומץ, בצורך של כל אחד מאתנו,
להיות לצד הדומה לו, לאכול מאותו מטבח, ולהילחם באותן מלחמות.

התנגדות לרב – תרבותיות נתפסת כגזענות.
ואולם, הגזענות היא לשפוט הבדלים אלו,
הגזענות היא נטילת החזקה על הטוב והרע, על הנכון והלא נכון, על המותר ואסור,
והגזענות היא ההצדקה שנותנת ראיית ההבדלים, לקבוע מעמדות, להפלות במתן זכויות, להפלות בחלוקת המשאבים.

ישב כל איש באוהלו, ויתקין את יצועו, וירקח את מזונו, ויבחר את באי ביתו.
ולא נעלה כולנו לעגלה אחת, ונרכיב סכי עיניים לראשנו, ונשעט במורד אותה הדרך הסלולה,
ולא נבין מה פשר הרגלים המסתבכות זו בזו, וצליפות השוט הנוחתות על גבנו.

והחיים ביחד,
יחזרו למקומות בהם ניתן לקיים את האמנה החברתית, של מי שבוחרים להיות יחד,
ואת מתי מעט החוקים שמקבלים עליהם כל אותם בוחרים,
ולא אותו מסע הזוי, עיוור, שבו כל אדם נברא בצלם, וכולנו מתאווים לאותו גן עדן.