לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
הפסיכותרפיה בישראל: הרחבת הקריטריונים של האיגוד לפסיכותרפיההפסיכותרפיה בישראל: הרחבת הקריטריונים של האיגוד לפסיכותרפיה

הפסיכותרפיה בישראל: על תהליך הרחבת הקריטריונים של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה כמייצג שינוי

דעות | 3/4/2014 | 42,075

בתהליך שנמשך שנים חידד האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה את ההגדרה המקצועית ואת דרישות ההכשרה והרחיב את הקריטריונים לקבלת חברים לאיגוד בעתיד. הרחבה זו מאפשרת לכל פסיכולוג... המשך

הפסיכותרפיה בישראל: על תהליך הרחבת הקריטריונים של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה כמייצג שינוי

מאת דרור אורן

 

מהי פסיכותרפיה? האם מדובר בעיסוק או במקצוע המחייבים זהות מקצועית והכשרה ייחודית, או פשוט בשימוש במושג לועזי המגדיר טיפול בנפש? אולי פסיכותרפיה היא בכלל כינוי לא מובחן וכללי לאנשים המגדירים את עצמם כעוסקים בטיפול רגשי או נפשי לסוגיו השונים?

אף שהפסיכותרפיה נוגעת לתחום הרגיש של נפש האדם, בישראל 2014 היא אינה מוגדרת בחוק כמקצוע. הדיון בענייני חקיקת "חוק הפסיכותרפיה" נעלם מהאופק לפני שנים, לפחות ברמה הפומבית. על בעלי המקצועות הטיפוליים שהכשרתם הפורמלית הייתה בפסיכותרפיה ובבריאות הנפש נוספו בעלי עיסוקים חדשים, מרקעים שונים ומגוונים, המגדירים עצמם כפסיכותרפיסטים.

נראה שבפועל הוויכוח בנוגע לשאלה מהי פסיכותרפיה ומי יכול לעסוק בה צופן בחובו מאבק על מהות, על עיקרון ועל תפיסות, לצד מאבקי אגו ומאבקי כוח בין דיסציפלינות, מאבקים פוליטיים ואולי אף אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים.

להרחיב את השורות

"האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה" נוסד בשנת 1973 מתוך כוונה לקדם את הפסיכותרפיה בישראל. הוא כלל פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכיאטרים שמבחינה מסורתית הם בעלי ההכשרה הפורמלית לעסוק בפסיכותרפיה. ארבעים שנה חלפו, תחומים נוצרו ואחרים התפתחו. בעקבות השינויים הללו עולה וחוזרת בשנים האחרונות, בקרב חברי האיגוד, השאלה אם לא הגיע הזמן לפתוח את השורות לבעלי מקצועות נוספים העוסקים בפועל בטיפול, כגון פסיכולוגים מהתמחויות שונות, מטפלים באמנות, קרימינולוגים קליניים ועוד, תוך כדי שמירה על רמה מקצועית ראויה.

בשנת 2008 ניסה ועד האיגוד להציע לאסיפה לשנות את קריטריוני הקבלה ובכך להרחיב את שורות האיגוד לבעלי מקצועות נוספים. בוועד האיגוד פעלו אז ד"ר אודי אורן, ד"ר דניאל בקר, ד"ר נורית לוי, גב' דורית נוי-שרב, וגב' ציפי רולניק שכיהנה כיו"ר. ייתכן שהשינוי שהוצע בזמנו לא הבשיל ולא עירב מספיק אנשים. בפועל היו התנגדויות, לא לעצם הצורך להרחיב את שורות האיגוד אלא בעיקר עלה צורך ליצור הסכמה מקצועית רחבה, הגדרה מקיפה של הרצוי והדרוש כדי ליצור בסיס משותף, הסכמה שאיתה ניתן יהיה לבסס שינוי. ייתכן גם שחלק מהקושי נבע מהעובדה שמדובר בתהליך שינוי משמעותי, שמעצם טבעו עלול לעורר חששות.


- פרסומת -

בכל מקרה, הניסיון עורר טלטלה בקרב חברי האיגוד ובקרב פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכיאטרים שאינם חברי האיגוד. בד בבד הוא עורר התעניינות בקרב בעלי מקצועות והתמחויות נוספים שהיו מועמדים בעקבות השינוי שהוצע להיכלל באיגוד. השאלות הרבות שעלו היו בין היתר מדוע לשנות את הקיים מחד, ומדוע להציב גדרות של עיסוק מקצועי או שנות הכשרה/הדרכה/חוקי אתיקה ומסלולי למידה מאידך.

היו שטענו שכל הרחבה של הקריטריונים ושל הגדרת המושג "פסיכותרפיסט" עלולה לפגוע במקצועיות העוסקים בתחום, בטיפול שיקבל הציבור ובתפיסת העיסוק על ידי הציבור הרחב. אחד החששות היה שהרחבה לא מושכלת עלולה להכניס לשדרה המרכזית של הפסיכותרפיה עיסוקים השייכים יותר לשדות כמו רפואה אלטרנטיבית, סיעוד, טיפול רוחני וכדומה; אלו שבעיסוקם שואפים לתת מזור ולסייע לאנשים במצוקותיהם באופן שעשוי להיתפס כמשיק לפסיכותרפיה, אך אינם עוסקים במכלול של מה שמוגדר כפסיכותרפיה פֶּר סֶה.

ניסיון זה הבהיר את הצורך לבחון את הקריטריונים לקבלה לאיגוד מתוך התבוננות מקיפה בשאלות יסוד באשר למהות העיסוק בפסיכותרפיה. כמו כן הוא הבהיר את הצורך להעריך את המצב הקיים בנוגע להכשרה בתחום ואת הצורך להתאימה למצב בשטח ולהתפתחויות המקצועיות בתקופתנו אנו. לשם כך, הוחלט להקים ועדה של אנשי מקצוע ותיקים ורציניים אשר יגבשו את התפיסות באשר לדרך ההכשרה, ההדרכה, וההתנסות הדרושות לפסיכותרפיסט.

מהגדרות הוועדה שהתגבשה, שנקראה "הוועדה לקביעת קריטריונים לקבלת חברים והכרה בבתי הספר לפסיכותרפיה": "הוועדה התבקשה על ידי ועד האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה לבדוק האם ניתן לשנות את קריטריוני הקבלה הקיימים, ואם אכן ניתן – לגבש קריטריונים לקבלת אנשי מקצוע נוספים כחברים באיגוד, ובהקשר זה, להציע דרישות להכרה של האיגוד בבתי ספר לפסיכותרפיה. חברי הוועדה שהתנדבו למשימה זו נענו לקריאה הפומבית של ועד האיגוד הקודם אשר סיים את הקדנציה שלו בשנת 2009. הוועדה דנה בנושאים הללו בתהליך חשיבה מקיף שהביא בהדרגה להבשלת ההמלצות שיובאו בהמשך. החשיבה והדיונים עסקו בשאלות יסוד באשר למהות העיסוק בפסיכותרפיה, בהערכת המצב הקיים כיום בפועל לגבי ההכשרה בתחום ובהתאמה לצורכי העידן הנוכחי".

כך, בין השנים 2011-2009 התכנסה ועדה שכללה את ד"ר אילנה קרמר, ד"ר רבקה דוידוביץ-אפשטיין, מר אבי אפרתי, גב' נאוה עתני, וד"ר שמעון קורניצר, ודנה בעניין. חברי הוועדה ניהלו דיאלוג עם חברי ועד האיגוד בראשות ציפי רולניק ואחר עם פרופ' רבקה יהב וועד האיגוד שפעל איתה (ד"ר גיא אור, גב' דניאלה כהן, ד"ר דורית מעוז, ומר מאיר קוזארי). בשנת 2010 פרסמה הוועדה את המלצותיה הראשונות, אולם ועד האיגוד החליט כי התנאים לא בשלו לקבלת ההמלצות על ידי כלל חברי האיגוד.

בשנה שעברה פעל הוועד החדש שנבחר (ד"ר דורית מעוז שכיהנה כיו"ר, גב' שירלי איילת גרינברג, גב' טלי שינה, ד"ר רבקה דוידוביץ-אפשטיין, פרופ' פטר סילפן, מר מאיר קוזארי וד"ר דרור אורן) לחידוש הדיאלוג עם הצוות שחיבר את מסמך הקריטריונים כדי לקדם את מימושו. הועברו הערות ושאלות, התהליך והמסמך המתגבש הובאו לדיון עם אנשי מקצוע נוספים. בין השאר הציגו את התהליך לראשי בתי ספר לפסיכותרפיה המוכרים על ידי האיגוד ולראשי מערכות מתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה והעבודה הסוציאלית בישראל. לאחר עדכונים אחרונים הגיע המסמך לנוסח סופי שיוצג להלן, בחלקו בציטוטים מדויקים: "הוועדה הקשיבה, שמעה והגיבה בשינויים שערכה במסמך לאותם אנשי מקצוע ונציגי גופים שפנייתם עלתה בקנה אחד עם מטרות האיגוד והעמדה המוצהרת שלו: לקדם את נושא הפסיכותרפיה בישראל, לשמור ולקדם את הרמה המקצועית והאתיקה של העוסקים בתחום. הוועדה מבקשת להדגיש כי היא רואה בחיוב הצטרפות של מטפלים מכל הגישות הטיפוליות לאיגוד, בכפוף לקריטריונים המפורטים במסמך זה".


- פרסומת -

מהי פסיכותרפיה?

הוועדה ניסחה את מסמך הקריטריונים שאותו היא מתחילה בהצגת הגדרה למהי ? פסיכותרפיה: "פסיכותרפיה הינה תחום של בריאות הנפש הדורש מסלול הכשרה ייחודי וארוך, הכולל רכיב תיאורטי ורכיב מעשי, תוך שימת דגש רב על האחריות הרבה כלפי הציבור הזקוק לפסיכותרפיה. היא נוגעת בקודש הקודשים של נפש האדם וככזו מחייבת את האדם העוסק בה לפעול לפי הכלל 'Primum non nocere' – אם אפשר להועיל, אך לכל הפחות לא להזיק לבריאותו הנפשית של המטופל.

"העוסק בפסיכותרפיה חייב להיות אדם בעל זהות מקצועית המבוססת על ידע תיאורטי נרחב, היכרות והתנסות מעמיקה עם ההתפתחות הנורמלית ועם פסיכופתולוגיות מגוונות, קלות כחמורות, מיומנויות טיפוליות, כפיפוּת לאתיקה וכן איכויות אישיות כגון יכולת ליצירת קשר עם הזולת, יכולת התבוננות בעצמו ובזולת, יכולת אמפתית, יכולת לשאת עמימות, יכולת לזהות תהליכים לא מודעים ולהבין את השפעתם על התהליך הטיפולי, סבלנות וסובלנות לתהליכים מורכבים, קבלת השונה, שמירה על גבולות ביחסים, יכולת להעריך את תוצאות עבודתו, ועוד.

"תפקיד המטפל בפסיכותרפיה דורש איכויות קליניות שהן מעבר לטכניקה טיפולית ספציפית. איכויות אלו מהוות חלק משמעותי מזהותו המקצועית ומבוססות על כישורים קליניים הנרכשים בתהליך הדרגתי הכולל למידה תיאורטית, התנסות במרפאות בריאות הנפש ובתי חולים פסיכיאטריים והדרכה על ידי מדריכים שהוכשרו לכך".

עוד כתבו חברי הוועדה: "ההכשרה לעסוק בפסיכותרפיה צריכה להדגיש את התפתחות היכולת הטיפולית ואת השפעת איכויותיו של המטפל על התהליך הטיפולי כאמור לעיל. עליה לבנות ולפתח באופן הדרגתי בסיס משמעותי להשגת זהות מקצועית טיפולית. על הבסיס ההכשרתי להיות רחב באופן שיאפשר בהמשך מתן מענה מיטבי לצורכי הפרט והקהילה ולעבודה עם צוות רב מקצועי, וכן יכולת לעבודה עצמאית בפסיכותרפיה .לאחר רכישת הבסיס יוכל כל מטפל לבחור להתפתח במגוון גישות טיפוליות. האיגוד פתוח למטפלים מכל הגישות הטיפוליות".

קריטריונים לקבלה לאיגוד

לאור האמור לעיל נקבעו הקריטריונים לקבלת חברים לאיגוד לפי העקרונות הבאים:

(1) זיקה למסגרות בריאות הנפש ופסיכיאטריה. לפסיכותרפיה זיקה הכרחית להכשרה הנרכשת במערכות של בריאות הנפש ומסגרות פסיכיאטריות. מסגרות אלו מאפשרות למידה והתנסות בפסיכופתולוגיה רחבה ומגוונת, תוך כדי חשיפה לעבודת צוות רב-מקצועי. כדי שמטפל יוכל להתקבל לאיגוד עליו להתנסות בעבודה טיפולית במסגרות אלה ולקבל בהן את מרב ההדרכה על ידי מדריכים שהוכרו כמומחים וכמדריכים במקצועות הליבה (פסיכולוגיה קלינית, פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית קלינית).

(2) מהות העיסוק המקצועי. הוועדה ממליצה לקבל לאיגוד אנשי מקצוע אשר פסיכותרפיה היא תחום עיסוקם המרכזי, כפי שמתבטא בהגדרת המקצוע ובדרכי ההכשרה הנדרשות לרכישתו. להבהרה: אצל עובד סוציאלי במסלול בריאות הנפש/קליני/טיפולי, פסיכותרפיה היא מהות מרכזית בעיסוקו העתידי. לעומת זאת, בריפוי בעיסוק הרכיב המרכזי בהכשרה קשור להיבט התפקודי-גופני.

(3) נדבכים להכשרה. פסיכותרפיה היא מקצוע הדורש מסלול הכשרה ספציפי הנסמך על שלושה נדבכים בסדר הכרונולוגי שלהלן: (א) לימודים אקדמיים; (ב) עבודה במסגרות בריאות הנפש; (ג) לימודים והתנסות קלינית בבית ספר לפסיכותרפיה – במקרים שיפורטו להלן.

הגדרת הדרישות של שלושת הנדבכים:

(א) לימודים אקדמיים.

- תעודת מומחה בפסיכיאטריה.

- תעודת מומחה בפסיכולוגיה קלינית.

- תואר שני מוכר מל"ג בעבודה סוציאלית קלינית/טיפולית/בריאות הנפש. דרישות נוספות יפורטו בטבלה שלהלן.

- תואר שני מוכר מל"ג במקצועות הטיפוליים (בפסיכולוגיה, התמחות חינוכית/שיקומית/רפואית/התפתחותית, בעבודה סוציאלית, התמחות בתחומים משפחה/ילד ונוער/טראומה). יידרשו לימודי השלמה אקדמית קלינית* ודרישות נוספות כמפורט בטבלה שלהלן.

- תואר שני מוכר מל"ג בטיפול באמנות או בקרימינולוגיה קלינית בתנאי שהתואר הראשון היה מוכר מל"ג בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית. יידרשו לימודי השלמה אקדמית קלינית* ודרישות נוספות כמפורט בטבלה שלהלן.


- פרסומת -

* לימודי השלמה אקדמית קלינית ממוסד המוכר על ידי המל"ג כוללים:

- שני קורסים שנתיים בפסיכופתולוגיה ותיאוריות בהתפתחות, לפחות אחד מהם אקטיבית בגישה דינמית.

- שני קורסים שנתיים במושגי תיאוריות בפסיכותרפיה, לפחות אחד מהם בגישה דינמית.

- קורס שנתי בתורת הריאיון הקליני.

- התנסות מעשית בת לפחות יום אחד בשבוע במקביל ללימודים במרפאות בריאות הנפש ובבתי חולים פסיכיאטריים.

(ב) עבודה במסגרות בריאות הנפש. לבריאות הנפש מוסדות מוכרים ו/או מפוקחים על ידי שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות (בקהילה או במוסדות אשפוזיים( ו/או מוכרים על ידי הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית ו/או איגוד הפסיכיאטריה כמפורט בטבלה שלהלן.

(ג) לימודים והתנסות קלינית בבית ספר לפסיכותרפיה. בתי ספר לפסיכותרפיה המוכרים על ידי האיגוד יהיו אלה אשר:

- קורסי הליבה בהם יכללו את הנושאים הבאים: (1) פסיכופתולוגיה; (2) תיאוריות של התפתחות תקינה ופתולוגית; (3) המעשה הטיפולי; (4) אתיקה; (5) גישות טיפול קלאסיות ועכשוויות ובהן גישות העוסקות בהיבטים תהליכיים דינמיים (כגון דיון בחוויות עבר בהקשר התפתחותי, זיהוי והכרת דפוסים חוזרים, יחסי מטפל-מטופל, הכרת תהליכים לא מודעים, חרדות והגנות).

- היקף שעות ההוראה בגישות העוסקות בהיבטים תהליכיים דינמיים יהיה לפחות 150 (כשליש מתוכניות תלת שנתיות הקיימות כיום בהיקף של 180-150 שעות שנתיות).

- יינתנו במסגרתם 20 שעות הדרכה על ידי מדריכים מוסמכים ממקצועות הליבה המוכרים על ידי בתי הספר.

- יערכו תהליכי קבלה סלקטיביים וקפדניים הכוללים המלצות אנשי מקצוע מומחים ממקצועות הליבה וראיונות אישיים, תוך כדי הערכת התאמתם של המועמדים לעסוק בפסיכותרפיה ודרישה לפסיכותרפיה אישית לפני הקבלה ללימודים או במהלכם.

המקצועות שיכולים להתקבל לאיגוד

רשימת המקצועות הטיפוליים שיכולים להתקבל כחברים באיגוד בתנאי שימלאו אחר העקרונות שצוינו והדרישות המיוחדות לכל אחד מהמקצועות הם:

   תנאי קבלה לאיגוד עד כה  השינוי שהוצע
 פסיכיאטר  פסיכיאטר מומחה על פי  דרישות המומחיות אין שינוי
 פסיכולוג קליני פסיכולוג בעל אישור מומחיות  בפסיכולוגיה קלינית      אין שינוי
 פסיכולוג מומחה טיפולי לא קליני  (חינוכי, התפתחותי, רפואי,  שיקומי)  לא מתקבל יתקבל בתנאי השלמה אקדמית  קלינית, התנסות במשך שנתיים  במוסדות המוכרים לבריאות הנפש  הכוללת חמישה מטופלים לשנה,  השתתפות בישיבות צוות ובסמינרים  וצבירת שבעים שעות הדרכה  אישית. כמו כן לימודים בבית ספר  לפסיכותרפיה המוכר על ידי האיגוד
 עובד סוציאלי במסלול קליני/ בריאות  הנפש/ טיפולי תואר שני מוכר מל"ג  עובד סוציאלי שעבד לפחות  חמש שנים בבריאות הנפש  ובמוסד פסיכיאטרי וצבר  250 שעות הדרכה אישית עובד סוציאלי שעבד לפחות שלוש  שנים בחצי משרה במסגרת מקצועו  והתמחותו במוסדות המוכרים  לבריאות הנפש וצבר 160 שעות  הדרכה בפסיכותרפיה והוא בוגר  בית ספר המוכר על ידי האיגוד
 עובד סוציאלי במסלול קליני/ בריאות  הנפש/ טיפולי תואר שני מוכר מל"ג  עובד סוציאלי שעבד שנתיים  בבריאות הנפש, צבר 160  שעות הדרכה אישית, והוא  בוגר בית ספר המוכר על ידי  האיגוד לפסיכותרפיה עובד סוציאלי שעבד לפחות שלוש  שנים בחצי משרה במסגרת מקצועו  והתמחותו במוסדות המוכרים  לבריאות הנפש וצבר 160 שעות  הדרכה בפסיכותרפיה והוא בוגר  בית ספר המוכר על ידי האיגוד
עובד סוציאלי לא במסלולים הנ"ל  לא מתקבל יתקבל לאחר שעבד לפחות שנתיים  וחצי בחצי משרה במסגרת מקצועו  והתמחותו וצבר תשעים שעות  הדרכה. כמו כן בתנאי השלמה  אקדמית קלינית והתנסות שנתיים  במוסדות בריאות הנפש, הכוללת  חמישה מטופלים לשנה, השתתפות  בישיבות צוות ובסמינרים וצבירה של  שבעים שעות הדרכה אישית  בפסיכותרפיה. בנוסף, לימודים  בבית ספר המוכר על ידי האיגוד
מטפל באמנות (בעלי תואר שני מוכר מל"ג  במקצועם)  לא מתקבל יתקבל לאחר שעבד לפחות שנתיים  וחצי בחצי משרה במסגרת מקצועו  והתמחותו וצבר תשעים שעות  הדרכה. כמו כן בתנאי השלמה  אקדמית קלינית והתנסות שנתיים  במוסדות בריאות הנפש, הכוללת  חמישה מטופלים לשנה, השתתפות  בישיבות צוות ובסמינרים וצבירה של  שבעים שעות הדרכה אישית  בפסיכותרפיה. בנוסף, לימודים  בבית ספר המוכר על ידי האיגוד
קרימינולוג קליני (בעלי תואר שני  מוכר מל"ג במקצועם)  לא מתקבל יתקבל לאחר שעבד לפחות שנתיים  וחצי בחצי משרה במסגרת מקצועו  והתמחותו וצבר תשעים שעות  הדרכה. כמו כן בתנאי השלמה  אקדמית קלינית והתנסות שנתיים  במוסדות בריאות הנפש, הכוללת  חמישה מטופלים לשנה, השתתפות  בישיבות צוות ובסמינרים וצבירה של  שבעים שעות הדרכה אישית  בפסיכותרפיה. בנוסף, לימודים  בבית ספר המוכר על ידי האיגוד
 

 


- פרסומת -

המסלול המוצע מאפשר לבעלי מקצועות טיפוליים, אשר בפועל עוסקים בפסיכותרפיה כעיסוקם המרכזי – אנשים שעובדים בבתי החולים, בבתי הסוהר, בקהילה, בבתי הספר, במרפאות ובקליניקות הפרטיות – לקבל הכשרה והכרה, ולהשתייך לציבור מקצועי ורציני העוסק בפסיכותרפיה. בעלי מקצוע שעד כה הוגדרו על פי מקצועם בלבד יוכלו, בהתאמות הנדרשות, להשתייך לאיגוד הפסיכותרפיה הישראלי הוותיק והגדול ובכך להיות חלק מתחום עיסוק הפועל לחיזוק מקצועיותו ולחידוד הגדרתו.

בנימה אישית

בדצמבר 2013, באסיפה כללית שכונסה למטרת שינוי תקנון האגודה, אושרו המסמך כולו על השינויים שהוצגו בהגדרות בקריטריונים ובטבלה. בעתיד הלא רחוק, לכשיושלם תהליך רישום שינוי תקנון האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה אצל רשם האגודות, יוכלו הפסיכולוג החינוכי או השיקומי, העובד הסוציאלי המטפל בנערות, המטפלת באומנות העובדת בפנימייה טיפולית או הקרימינולוגית הקלינית המטפלת באסירים, לאחר השלמת תהליך ההכשרה המוגדר, להתקבל כחברים מן המניין באיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.

בישראל כיום אנשים רבים מגדירים את עיסוקם כפסיכותרפיה. בהיעדר חוק, נוצר פער הולך וגדל בין רמות של הכשרה, דרישות, תפיסות ואתיקה שלפיה פועלים אנשי המקצוע. האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה היה שנים רבות ביתם של אנשים שמקצועם הוא פסיכולוגיה קלינית, פסיכיאטריה או עבודה סוציאלית קלינית ועיסוקם פסיכותרפיה. אולם בפועל, מזה שנים, פסיכולוגים ממקצועות טיפוליים, מטפלים באמנות, קרימינולוגים ואחרים עוסקים בטיפול רגשי, הן בקרב האוכלוסייה הכללית והן בקרב אוכלוסיות ספציפיות. חוק הפסיכולוגים מחייב את הפסיכולוגים, וחוקים אחרים מחייבים את בעלי המקצוע האחרים, אבל הפסיכותרפיה כתחום עיסוק נותרה ללא קו מנחה ברור.

מה מציע המסלול שמוגדר במסמך? הוא מציע למידה שיש בה רכיבים הכרחיים לכל טיפול רגשי בכל גישה, כגון ריאיון, אתיקה, הבנה של תהליכים וכיוצא באלה. הקריטריונים מתייחסים להדרכה הנדרשת לאדם כדי להיהפך למטפל מקצועי, ולדרישה להפניית הפסיכותרפיסט שבדרך להכשרה במוסדות מוכרים. דרישות אלו חשובות, כיוון שאם לדוגמה אדם עבד שנים רבות בפנימייה טיפולית, האנשים סביבו מגיעים מאותו מקצוע ומאותו עולם תוכן, וכניסתו למרפאה לבריאות הנפש תחשוף אותו לטיפול בהפרעות נפשיות תחת הדרכה, למפגש עם בעלי מקצועות שונים, עם מילייה שחבריו יביעו בישיבות צוות תפיסות שונות, דבר שיאפשר לו להעמיק ולהרחיב את זהותו המקצועית.

מעבר לכך, מניסיוני, אנשים שלא עבדו במסגרות של בריאות הנפש נוטים לפעמים למהר להפנות לאשפוז או לטיפול תרופתי עקב היעדר היכרות עם פסיכופתולוגיות ברמות השונות, בעיקר אלו הקשות יותר. העבודה עם "הקצוות של הסקאלה" של המצוקה הנפשית מאפשרת לפסיכותרפיסטים המומחים לעבוד לאחר הכשרתם ביתר מקצועיות עם האוכלוסייה הכללית, במרפאה, בבית הספר, בקליניקה, בבית החולים ובכל מקום אחר. לכן המסמך מציין גם את חשיבות ההתנסות בעבודה במוסדות בריאות הנפש, כהכרח וכחלק מההכשרה.

כדי שנוכל להציג תפיסה מקצועית בעלת בסיס משותף כלפי הציבור הרחב שאנו משרתים, עלינו לפעול ברצינות וביושרה, בלי לטשטש הבדלי תפיסות וגישות טיפוליות, אך עם זאת, תוך כדי שמירה על כללים שיאפיינו אותנו כציבור מקצועי. מה לגבי תפיסות ספציפיות, כגון גישה לאקאניאנית, ויניקוטיאנית או פסיכואנליטית? מה לגבי מוסדות שיש להם מוקד הכשרה כמו הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT), בתי הכשרה לטיפול התייחסותי, תוכנית המתמחה בטיפול בנוער, במנטליזציה, או בתפיסות אקזיסטנציאליסטיות, או בכל מיקוד מקצועי מוכר ובעל ידע תיאורטי מגובש אחר?

האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה שואף לייצג את הפסיכותרפיה באופן מקצועי ורחב. לפי תפיסה זו, מסלול ההכשרה בפסיכותרפיה צריך להימשך שלוש שנים ולכלול קורסי יסוד. המשתתפים צריכים להתנסות בפרקטיקום משמעותי המאפשר לכל אחת ואחד לבוא לידי ביטוי ולהיות בתהליכי הדרכה ומשוב רציניים. ברור שבתוך מסלול זה יכול להיות דגש תיאורטי ספציפי, כאשר כל אדם מחפש ובוחר לעצמו את הכיוונים המקצועיים המתאימים לו, וכל מוסד הכשרתי נושא אופי משלו, עם דגשים משלו, וקורסים וסמינרים ייחודיים.


- פרסומת -

יש מקום למגוון גישות ותפיסות מקצועיות. מעבר לבסיס המשותף, יוכל כל אחד לפתח התמחות לפי נטיות לבו. מהו הבסיס המשותף? קורסי ליבה בפסיכופתולוגיה, בתיאוריות של התפתחות תקינה, במעשה הטיפולי ובאתיקה, בגישות טיפול קלאסיות ועכשוויות ובהבנת תהליכים דינמיים. נראה לי שכל מטפל שעובד בעיקר בטכניקות ספציפיות שואף להיות מצוי בתהליכי העברה ובתורת הריאיון. כפי שמטפל שעוסק בעיקר באוכלוסייה ספציפית עשוי להרוויח אם במסגרת הכשרתו המסודרת יעבור קורס שעוסק בתיאוריות התפתחותיות. אם מרבית הפסיכותרפיסטים יתאגדו סביב בסיס משותף אחד וממנו יפנה כל אחד ל"בית המדרש המקצועי" שלו, נוכל כציבור מקצועי לפעול באופן ממשי ומשמעותי יותר במישורים רחבים שאינם סקטוריאליים וצרים.

לתפיסתי, כדי להיות מטפל, פסיכותרפיסט, אדם צריך קודם כל להיות בעל אישיות טיפולית, להיות סקרן ואדם שאוהב לדבר עם אנשים ושואף לנסות להבין את ה"חידה ושמה אדם", מי שפתוח לתהליכים של גדילה והתפתחות אישית ולכן רואה בהכשרתו תהליך מתמשך של למידה שבו הוא יהיה מטופל ומודרך. להיות מטפל זוהי דרך אין-סופית של התפתחות אפשרית. אין ממש נקודת סיום.

המסמך המוצג מנסה לתת את הרובד הבא שנדרש לפסיכותרפיסט אחרי ומעבר לבסיס שציינתי בפסקה הקודמת. לכן הוא מגדיר זיקה, הכשרה, ציפיות, קשר להכשרה במוסדות בריאות הנפש, הדרכה, עקרונות אתיים וקורסים נדרשים במהלך הדרך. צריך לזכור שעצם הצעידה בדרך הזו אינה הופכת את האדם למטפל טוב בהכרח. אבל היא מאפשרת להציע לפסיכותרפיסט שבדרך מסלול שעשוי להכשיר אותו לזהות זו. אדם שמגיע מזהות מקצועית שאיננה פסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלית קלינית או פסיכיאטריה, ברור שעליו לעשות הליך של גיבוש זהות מקצועית. זוהי דרך מורכבת שדורשת זמן, מפגש, שהייה והתמרה ברבדים שונים של העצמי.

סיכום

לפי התפיסה המקצועית המוצגת, הכשרה של פסיכותרפיסטים היא תהליך ארוך וממושך. תהליכי התפתחות, הדרכה, למידה, טיפול אישי, ידע תיאורטי והבנה דינמית, אתיקה ורצון להתפתחות אישית מלווים את התהליך. התהליך שעברנו בשנים האחרונות נועד להתחשב בשינויים ברוח הזמן ובמציאות החיצונית וכן בהרחבת השורות והאפשרויות, תוך כדי שמירה על התפיסה, העקרונות והסטנדרטיים המקצועיים. מן הסתם עם הזמן יבוצעו תיקונים ושינויים נוספים. סביר להניח שעם השנים יתווספו בעלי עיסוק נוספים לכשהכשרתם תתבסס. כעת השינוי, שהוצע בעקבות דיאלוג עם מאות פסיכותרפיסטים ותיקים וצעירים, קיבל לגיטימציה למימוש. עם הרחבת שורות האיגוד, נוכל לפעול יותר למען ביסוס וקידום מעמדה של הפסיכותרפיה בישראל, בצעדים נוספים קדימה.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: טיפול בהבעה ויצירה, תוכניות הכשרה, אנשי מקצוע, פסיכותרפיה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה קלינית
קרן ירושלמי
קרן ירושלמי
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
אלון עשת
אלון עשת
עובד סוציאלי
כפר סבא והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
עדי אלוני-מלמוד
עדי אלוני-מלמוד
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, פרדס חנה והסביבה
יהודה דוכן
יהודה דוכן
עובד סוציאלי
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
הראל אגמון
הראל אגמון
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
אוריאל רוס
אוריאל רוס
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, רמת הגולן, טבריה והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ד"ר רוני אלפנדריד"ר רוני אלפנדרי31/10/2015

מאמר חשוב. תודה דרור על המידע. אני מחפש מידע מדויק לגבי מקום התקעות תהליל החקיקה . אשמח לדעת אם מישהו יודע. תודה ,רוני

גלית טרבסגלית טרבס8/6/2014

האם פסיכותרפיה היא מקצוע , כן או לא?. דרור תודה על הפירוט וההבהרות שהעלית בעניין. יחד עם זאת אני עדין מתקשה להבין אם אתה חושב שהפסיכותרפיה היא מקצוע לכל דבר ואם כן למה לא מקדמים את הגדרתה כמקצוע לפחות בתוך האיגוד.
עלי לציין כי קופות החולים כבר הגדירו את הפסיכותרפיה כמקצוע, כאשר הכניסו את רשימת המטפלים תחת כותרת זו. עלי לומר כי הם היו הסנונית הראשונה שהגדירה את המטפלים כפסיכותרפיסטים. למרות זאת, על פי מיטב הבנתי, האיגוד ובתי הספר לפסיכותרפיה עדין לא הגדירו את בוגרי בתי הספר ככאלה שעברו הכשרה ועמדו בדרישות לעבוד כפסיכותרפיסטים. האם אני טועה בעניין?.
ועוד בעניין זה- האם איגוד מקצועי זה שונה מאיגודים מקצועיים אחרים?

אברהם ביטקיןאברהם ביטקין18/5/2014

כן, אני זוכר את מה שכתבת.. היה זכור לי שרפאל ענה לי, אבל אולי אני מתבלבל.

צבי גילצבי גיל18/5/2014

לאברהם. שלום אברהם! מאחר וגם אני משתמש לעתים באירוניה בתגובות שלי, אני יכול להעריך את האירוניה שלך

אם להגיב ברצינות ובענייניות, אז (א) הרשיון שהזכרתי, של האיגוד האירופאי, מונה רשימה די ארוכה של טיפולים שמוכרים במסגרת הרשיון. הרשימה ארוכה אבל לא אין סופית ואינה פתוחה לגמרי. מדובר בטיפולים שמקובלים על הקהיליה המקצועית, ולא על טיפול אזוטרי בעזרת עלי תה. אינני יודע אם NLP נמנית ברשימה זו. (ב) ביחס ליעילות - אני חושב שהגבתי לך במאמר אחר שהתפרסם כאן, אז ממש בקצרצרה: לטיפול דינמי יש יעילות מרשימה ברוב התחומים, שהוכחה במספר גדול של מחקרים, ובדרך יעיל כלל לא פחות מ-CBT. האם אתה צריך שאביא לכאן את הסימוכין, או שההצהרה הזו מספקת אותך, שהטיפול הדינמי מספק את הסחורה ללקוחותיו?

בברכה, צבי

אברהם ביטקיןאברהם ביטקין18/5/2014

מזל שלא דרשו תוצאות טובות בטיפול. אחרת היה יוצא שמנחה NLP שהצליח לרפא כליל 100 נפגעי חרדה - הינו חלילה 'פסיכותרפיסט'...

מדוע בין קריטריונים לא נכלל 'הצלחה מוכחת בטיפול'? או לכל הפחות 'הוכחת שימוש יעיל בידע תיאורטי לקידום תהליך הטיפולי'?
אני חושב שלפני שרבים על תואר, קודם צריכים לתת תמורה הכי בסיסית עבורו, שבגללה אדם בכלל הגיע לטיפול.
לא הגיוני?

צבי גילצבי גיל18/5/2014

תגובה קצת מאוחרת, ובעיקר למה שרבקה יעקבי כתבה. אני מבקש להביע הערכתי לאיגוד שטרח והגדיר קריטריונים לעיסוק בפסיכותירפיה. כמעט על הכל מוסכם שנושא זה פרוץ, ומאחר ולא הוגדר בחוק ולא נקבעה לגביו מסורת מוסכמת, המצב כיום הוא שכל אחד - חוזר, כל אחד, כולל נגר וטבח - יכולים לכנות עצמם 'פסיכותרפיסטים'. מי שצריך לעסוק בחקיקה בנושא זה - מן הסתם, משרד הבריאות - אינו עושה זאת, ולפי מה ששמעתי - בדיוק מהסיבה שאפשר לאבחן אותה מהתגובות למסמך של האיגוד: מצד אחד, אנשים מחוץ לאיגוד שמתנפלים עליו וטוענים שהוא מוציא אותם מגדרו של העיסוק (ראה למשל מכתבה של פרופ. רבקה יעקבי), ומצד שני - אנשים שכבר עוסקים בתחום, וחוששים שהקריטריונים ירחיבו את מעגל העוסקים מעבר למה שנכון.

אני עצמי נסחתי הצעה לחוק פסיכותירפיה, והגשתי אותה להסתדרות הפסיכולוגים, ומאז היא תקועה שם. יש, כך נראה לי ממבט שטחי, דמיון בין ההצעה שלי למסמך של האיגוד.

מסיבות טכניות אין לי אפשרות להביא עכשיו את ההצעה שלי (המחשב שלי מקולקל), אבל אפנה אתכם ל'רשיון בפסיכותרפיה' של האיחוד האירופאי לפסיכותירפיה (http://www.europsyche.o...-tag/153/ecp). שם נכתב, בין השאר, כי הכשרה לרשיון בפסיכותירפיה דורשת לא פחות מ-3200 (שלושת אלפים ומאתיים) שעות הכשרה (כולל לימודים לתואר שני לפחות, לימודים קלינים, ועבודה מעשית עם הדרכה).

בין השאר הרשיון האירופאי דורש Placement in a mental health setting, or equivalent professional experience.
אני מבין שהדרישה הזו היא לצנינים בעיני מי שרוצה לעסוק בפסיכותירפיה ואינו פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, כפי שניתן לראות במה שפרופ. יעקבי כתבה לעיל. ברור שאנשים רבים שאינם קלינאים רוצים הכרה במה שהם עוסקים בו, בלי שיצטרכו לעבור הכשרה עם אוכלוסיה של בריאות הנפש. כל הפסיכולוגים - שיקומיים, חינוכיים, רפואיים, שיקומיים, וכנראה גם חברתיים-תעסוקתיים, ובעקבותיהם עובדים סוציאלים מכל תחומי המקצוע - לשכות רווחה, תקון, שיקום, קשישים, התמכרויות, וכן הלאה, ובעקבותיהם אולי גם יועצים חינוכיים, מורות לליקויי למידה, וכן הלאה וכן הלאה - כולם ידרשו הכרה במה שהם עוסקים בו כפסיכותירפיה.

האיגוד פתח פתח למי שאינו בעל תואר קליני (פסיכולוג, פסיכיאטר, או עובד סוציאלי) בכל זאת לקבל רשיון כזה על ידי כך שילמד בתוכנית מוכרת לפסיכותירפיה. אישית אינני אוהב את הפתח הזה אבל אני מבין שבלחצים שקיימים כיום זה כנראה הרע במיעוטו. אבל דרישה זו היא לצנינים בעיני אלה שמחוץ לתחום - שוב, ר' מכתבה של פרופ. יעקבי - שלא רוצים ללמוד שום דבר קליני אלא לקבל את הרשיון בזכות מה שהם כבר יודעים וכבר עוסקים בו.

לדעתי זו זילות של העיסוק ובניגוד לאינטרס של הציבור. מי שפונה למי שמתהדר בתואר 'פסיכותרפיסט' זכאי לצפות להגיע למי שעבר הכשרה מתאימה כנדרש לעיל, ולא לפחות ממנה.

בברכה, צבי

יובל לוייובל לוי3/5/2014

CBT - זו, כנראה, האנליזה החדשה.

ד"ר דרור אורןד"ר דרור אורן2/5/2014

הרחבת אפשרות הקבלה לבתי הספר לפסיכותרפיה. חלק מבתי הספר לפסיכותרפיה, ראו פרסומים גם באתר זה, החלו כבר להרחיב את אוכלוסיית היעד ולאפשר לבעלי המקצועות שהוזכרו במאמר להתקבל ללימודים. תהליך שסביר שישא פרי ויגדל ככל שאלו שמעוניינים בהכשרה מעמיקה, יפנו לבקש אותה.

אברהם ביטקיןאברהם ביטקין27/4/2014

"ועדת חריגים"?!? - בשביל מי שרואה את עצמו/ה חריג. מגוכח לראות שארגון קקיוני חסר-השפעה לחלוטין, עושה גלים כל כך רחבים בציבור המטפלים ומביא אותם לשאול שאלות 'כיצד להתקבל'. ועוד ממנה 'ועדת קבלה', 'ועדת חריגים'... חברים, 'המלך ערום'!
ריבה, האם שאלת את עצמך אי-פעם 'מה תכל'ס תתן לי חברות באיגוד כזה?'

'אנשים קטנים עושים צל גדול'

ד"ר דרור אורןד"ר דרור אורן27/4/2014

לגבי הנמצאים בתהליך הכשרה. ריבה שלום
במקרים בהם אשת / איש מקצוע (מהמקצועות שהוגדרו), נמצא כבר במהלך תוכנית הכשרה, ויש לו חוסרים מסוימים,
מציע לפנות לועדת חריגים של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה,
תוך פירוט הרקע וההכשרה שנעשו ולתאר מה חסר ולהתייעץ אם וכיצד ניתן לבצע השלמות.
בהצלחה דרור

ריבה (רבקה) ארזריבה (רבקה) ארז11/4/2014

מה לגבי מי שנמצא כבר בתהליך הכשרה?. אשמח להתייחסות לגבי אלו שנמצאים במהלך לימודיהם בבתי ספר מוכרים לפסיכותרפיה אך לא עומדים באופן מלא בקריטריונים שנקבעו.
תודה וחג שמח

דוריה כהןדוריה כהן8/4/2014

שינוי או קבעון?.
הדרישות של האיגוד משקפות תפיסה מצמצמת של תחום הפסיכולוגיה. אם נתייחס למערך שבו ניתן להכשיר מתמחים- מהו המערך הזה? האם עבודה במרפאה/בית חולים פסיכאטרי היא היא זו שעליה תלויה ועומדת ההכשרה של פסיכולוג? ומה עם אנשים שהתמחו במרכזים טיפוליים שבהם ישנה אוכלוסיה מגוונת, עם פתולוגיות שונות, לעיתים מהחמורות ביותר, ולעיתים תת קליניות והם אינם מוגדרים כ'מחלקה פסיכיאטרית'?
הפסיכולוגים השיקומיים (ואני מניחה שגם הרפואיים) מטפלים באוכלוסיות שלא בהכרח עברו משברים פסיכוטיים, או מחלות המצריכות אשפוז במערך הפסיכיאטרי. ברוב מקומות ההתמחות השיקומיים המפגש יהיה עם בני אדם שחוו משברי חיים קשים, מלווים במשבר זהות, באובדנים, המתמודדים עם תסמינים פוסט טראומטיים או מצבים עם פוטנציאל טראומטי, ועוד ועוד. בחלק גדול מהמקרים אלו אנשים שיחוו גם הקצנה של קווי האישיות הקודמים, תופעה מוכרת שנלווית להתמודדות עם משברי חיים (או משברי מוות). פסיכולוג מתמחה שיקומי המגיע למקום ההתמחות יפגוש גבר או אשה עם פגיעה אורגנית ונפשית. הוא יצטרך ללמוד ולהיות בקיא בהיבטים של הפגיעה האורגנית על התמונה הקלינית, כדי לא להתבלבל במתן אבחנה. הוא יצטרך לבנות קשר טיפולי, לתת אבחנה ע'ס הקליניקה, להצליח לפענח את הפסיכופתולוגיה, ליצור ולבסס מרחב טפולי, לזהות חסכים, התנגדוית, חולשות, כוחות, להבין את המנגנונים הפעילים, לעבד את החומרים והזכרונות שעולים בתוך הפגישות וביניהן, להתמודד עם חרדות המוות של המטופל (ושלו עצמו), להיות אמפטי למשאלות לא פשוטות של מטופלים מול מערכת רפואית שעובדת בקצב שונה, להכיל תכנים מורכבים, להמתין בסבלנות, לפרש כשצריך ולאפשר לאדם לצמוח בדרכו מתוך המשבר, בתקוה שיצליח. מערכת היחסים היא טיפולית, היא חלק מסטינג טיפולי שבה פסיכולוג נדרש לשקול בזהירות רבה את פרשנותו מול תגובות המטופל שהן לא תמיד טרנספרנציאליות (אגב, בזה כנראה מתמצה ההבדל בין פסיכולוג שיקומי לקליני עם הכשרה נוקשה). היתרון בקיומה של הכשרה נוירופסיכולוגית שיקומית והכשרות פסיכולוגיות נוספות הוא ברכישת ידע לצורך טיפול באוכלוסיות רחבות, שלגביהן נדרש הידע הזה. זה לא אמור היה להחריג את התחומים הללו באופן שבו הם נאלצים לכרוע על ברכיהם כדי להתקבל לשורות האיגוד. אם האיגוד מקבל החלטות כפי שהוא מקבל, זו זכותו, אבל זה לא מאוד מנומק, לא הגיוני (לטעמי), ומנותק מהמציאות. אני מבינה את אלו שנאבקים להתקבל לשורות האיגוד, ומבינה גם את העמדה שטוענת כי עלינו להניח לעניין, ולנסות להתקדם בערוצים חדשים ורעננים.

אברהם ביטקיןאברהם ביטקין8/4/2014

אורן, הם חשים בהשרדות,. בא נניח להם להתעסק בעצמם ונכוו את הארנגיה שלנו לאפיקים בונים.
החברה הישראלית תצביע ברגליים למטפלים המועילים ביותר לבחירתה, ורק הטובים שבטובים ימצאו את מקומם בצמרת.

את ציבור המתמודדים מעניינת רווחה נפשית, תוצאות בשטח, ולא האג׳נדה המקצועית של המטפל.
אנשים ילכו בכל דרך שבה ייפרדו מסבלם, גם אם היא לא מבוססת מחקר, כמו למשל זה:

http://bitkin.co.il/%D7...%D7%93%D7%94/

אורן סגלאורן סגל8/4/2014

מחזק את דבריהן של רבקה יעקבי ושני אורנוי - הצעה מגוחכת ושמרנית באמתלה של חידוש. ההצעה הקיימת מקבעת את התפיסה הישראלית השמרנית שפסיכותרפיה היא תורה ייחודית שקיימת רק בקרב פסיכולוגים קלינים שצמחו במסורת פסיכודינאמית/פסיכואנליטית במסגרת של בריאות הנפש בלבד. בתוך כך, כביכול קיימת פתיחות והבנה כי קיימת גם פסיכולוגיה טיפולית אחרת (חינוכית, שיקומית, התפתחותית, רפואית), אך זו לגיטימית רק אם היא עוברת את מכבש ההכשרה הפסיכודינאמית הקלאסית. קיימת כאן מכבסת המילים בדבר הבנה שהאגוד לפסיכותרפיה כביכול מרחיב את אופקיו ומקבל מטפלים שעד כה לא התקבלו אליו (אך בפועל מציב תנאי סף המקבילים להסבה לפסיכולוגיה קלינית. מתי הפסיכולוגיה בארץ באמת תתקדם ותיפתח לשינויים ולהבנות שהושגו בשאר העולם שבו קיימת פסיכותרפיה: שאין 'פסיכותרפיה' אחת, אלא מגוון גישות ותיאוריות לטיפול נפשי ולהבנת נפש האדם. שפסיכותרפיה נדרשת ומיושמת לא רק במסגרות בריאות הנפש, אלא גם בבתי חולים רפואיים, בבתי ספר, במכונים להתפתחות הילד, בבתי סוהר ועוד. אני מזמין את יוזמי ה'תיקון' של הקריטריונים, במקום להמשיך ולעסוק בצמצום הפסיכותרפיה ובשימור ה'גילדה', להשתמש באותה אנרגיה נפשית ומנטלית לקידום משמעותי של הפסיכותרפיה בארץ.

אברהם ביטקיןאברהם ביטקין8/4/2014

"איגוד פסי-קליניים מודאגי הפרנסה" לא מעוניין בעוד מטפלים. מטרות ה'איגוד' ברורות מעל למובן, ואין מה להתייחס אליו בכלל. הוא לא מייצג בערך 3/4 מכלל תחומי טיפול פסיכולוגי, ולכן אינו ראוי לשמן ולקיומו.
חבל שנתעצבן מהדבר הזה בכלל, 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת'.

שני אור-נוישני אור-נוי8/4/2014

דורשים בי"ס לפסיכותרפיה, ובמקביל לא מקבלים לבי"ס לפסיכותרפיה. לאחר התיקון המוצע, כחלק מהדרישות לקבלה לאיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, על מרבית המועמדים ללמוד בבית ספר לפסיכותרפיה שמוכר על ידי האיגוד. אך בד בבד, מרבית בתי הספר עצמם אינם מקבלים את המועמדים הללו (כגון מטפלים באמנות, עובדים סוציאלים שאינם קליניים, ואף פסיכולוגים שאינם קליניים). לכן למעשה התיקון הזה הוא מס שפתיים בלבד. אם באמת יש רצון אמיתי בשינוי, האיגוד צריך להורות באופן מיידי לכל בתי הספר לפסיכותרפיה שלהם הוא מנפיק תעודות לפתוח את דלתותיהם, או להבדיל שלא לדרוש דרישה שלא ניתן לעמוד בה.

אור פלדאור פלד7/4/2014

תחזקנה ידכם. אמצו הכוחות ובצרו את השער. שכבת עץ ואז ברזל ולהדק היטב. ואז לפתוח פתח זעיר ולשמור עליו מכל משמר.
אם תסתכלו סביב, תראו שהחומה שהשער עמד בתוכה כבר כמעט ואינה קיימת ויש בה יותר פרצות מאשר לבנים.
'לכו נא בשלום. ואמרו לדופין שבדיחותיו ילכו מדחי אל דחי'

אברהם ביטקיןאברהם ביטקין6/4/2014

מעניין מדוע פסיכיאטרים לא נדרשים להכשרה בבי"ס לפסיכותרפיה. או שהאיגוד חושש להתעסק עם גילדה הפסיכיאטרית.

אברהם ביטקיןאברהם ביטקין6/4/2014

האיגוד חי בבועה, הבה נניח לו. האיגוד ממשיך לחיות בבועה הרגילה שלו מזה שנים. בואו נניח לו, ממילא כל השינויים האבולוציוניים שלו מתרחשים שלא בהשפעתנו, אז למה לנו לטרוח ולהתייחס ל'הודעות הרישמיות' יהיו ככל אשר יהיו.
האיגוד נטול סמכות במרחב הציבורי, איננו מוכר ע'י שום גוף ממשלתי, אך במקום לטפל בסמכויותיו הוא לוחם את מלחמות הגילדה ולא מעניין אותנו ממני כמטפל.
ואני, עו'ס ומטפל CBT בעל נסיון מוכח בשטח, עוד 2 מרפאות ציבוריות כל ימות השבוע (כולל הדרכה) לא ממהר להרשם לאיגוד שלא מייצג אותי. אני יודע שעוד שנה-שנתיים האיגוד שוב יגיע לתובנות חדשות תלויות-מציאות חדשה בשטח, ואז אשקול שוב את עמדתי שנוגע לרישום ל'מועדון הקליני'.

רבקה יעקובירבקה יעקובי5/4/2014

תיקון מגוחך. בשנת 2010 תוקן סעיף 9 ב' בחוק הפסיכולוגים שקבע עד אז שרק לפסיכולוג קליני מותר לעסוק ב'טיפול פסיכותראפויטי', בעוד שכל שאר הפסיכולוגים המומחים הורשו על פי החוק לעסוק בטיפול פסיכולוגי. מעולם לא הובהר מה ההבדל בין השניים, אבל קבוצות כוח מבין הקליניים נלחמו בחירוף נפש נגד תיקון החוק שהיה חוק מעוות ומפלה. (הרי במצב שהיה, כל אחד הורשה על פי חוק לעסוק בפסיכותרפיה פרט לפסיכולוגים שאינם קליניים). עקב סעיף דרקוני זה תכניות לפסיכותרפיה לא פתחו שעריהן לפסיכולוגים מתחומי מומחיות שאינם קליניים וזאת מבלי שטרחו ללמוד מה ההכשרה שלהם.

התיקון בחוק משנת 2010 קובע שכל פסיכולוג מומחה רשאי לתת טיפול פסיכותראפויטי (מונח מוזר כשלעצמו, כי מהי פסיכותרפיה אם לא טיפול פסיכולוגי?)

כל הפסיכולוגים הלומדים לתואר שני מקבלים תכנית הכשרה מקיפה הכוללת לימודי ליבה בפסיכופתולוגיה, אבחון והערכה, ראיון, ופסיכותרפיה. מה שמבחין בין תחומי המומחיות השונים בפסיכולוגיה זו האוכלוסייה בה הם מטפלים. מכאן ברצוני לציין שכל הפסיכולוגים המומחים לומדים ועוסקים בפסיכותרפיה = טיפול פסיכולוגי.

בהערת ביניים: פסיכותרפיה אינה מוכרת כמקצוע, פסיכותרפיה הינה עיסוק בלבד, ולכן די מביך שמטפלים מתחומי עיסוק שונים, בחסות התכניות לפסיכותרפיה מציגים עצמם כפסיכותרפיסטים מבלי להציג את מקצועם ו'מטעים' את הציבור שחושב שמדובר בפסיכולוגים.

האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, שהוא גוף פרטי שאין לו שום סמכות לקבוע מי מורשה ללמוד או לעסוק בפסיכותרפיה מינה את עצמו ל'רגולטור' של הפסיכותרפיה בארץ (שכידוע אינה מעוגנת בחוק) . מסמך הקריטריונים החדש ('וההיסטורי') שפורסם על ידי האיגוד מגוחך לחלוטין.

הרעיון שרק מי שהתנסה בבריאות הנפש (מושג עמום גם הוא שמזוהה עם פסיכיאטריה) יכול ללמוד (ולהנחתם גם לעסוק) בפסיכותרפיה הוא גרסה מחודשת של 9 ב'. (לידיעתכם, הצעתם של המתנגדים לתיקון 9 ב' הייתה שפסיכולוגים שאינם בעלי מומחיות קלינית יוכלו לעסוק בפסיכותרפיה רק אם יעשו תכנית השלמות, וירכשו את אותו ידע שרכשו הקליניים, משמע ישקיעו 40,000 ₪ בתכנית השלמות שערורייתית כמו זו של אוניברסיטת ת'א ויפרנסו עוד כמה פסיכולוגים קליניים).

החלום של אותם פסיכולוגים קליניים המנותקים מהמציאות בארץ לעשות 'גיור כהלכה' לכל אותם מומחים שעל פי חוק יכולים ועוסקים למעשה בפסיכותרפיה מנותק מהמציאות.
כמובן שאיש אינו לוקח ברצינות רעיונות אלו.

חברים יקרים, אנחנו זקוקים בארץ לפסיכולוגים רפואיים, שיקומיים, חינוכיים והתפתחותיים יותר מאשר לפסיכולוגים קליניים. מספר החולים במחלות גופניות והנכים, גבוה לאין ערוך ממספר החולים במחלות נפש. בעיות התפתחות, קשיים במערכת החינוך, הם התשתית לבעיות שמתפתחות בשלבים מאוחרים יותר ודורשים התערבות מידית. תהליכי ה'גיור כהלכה' אותם מנסים להוביל חברי האיגוד לפסיכותרפיה אינם תורמים למילוי צורך זה. הגיע הזמן להשתחרר מהעמדה הגילדאית וחשוב על טובת האוכלוסייה הזקוקה לשירותים השונים ממומחים שונים.

צביאל רופאצביאל רופא3/4/2014

הצעה לאופן היידוע הגון וחוקי בפסיכותרפיה. http://www.tapuz.co.il/...ryId=2014256

צביאל רופאצביאל רופא3/4/2014

ביקורת על הפסיכותרפיה במדינת ישראל. http://www.tapuz.co.il/...ryId=1497801