לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
הסמכות השלמה - מודל הומני לבניית סמכות הורית - אריה טבעוןהסמכות השלמה - מודל הומני לבניית סמכות הורית - אריה טבעון

"הסמכות השלמה"- שיטה ומודל הומני לבניית סמכות הורית וחינוכית

מאמרים | 2/8/2003 | 113,675

"מודל הסמכות השלמה" הינו מודל רחב שפותח על ידי אריה טבעון הוא משמש כתפיסה כוללת להתערבויות מגוונות הן עם הורים ובתי ספר ופועל מאז 1996 בקרב יחידת נערי רפול בצבא. המאמר שפורסם... המשך

 

"הסמכות השלמה"- שיטה ומודל הומני לבניית סמכות הורית וחינוכית

ראיון עם אריה טבעון פסיכולוג קליני

 

מודל שפותח ומופעל על ידי אריה טבעון פסיכולוג קליני מנהל את מכון טבעון באבן יהודה

כתבה ב"הורים וילדים" אפריל 2003 - רונית הראל ראיון עם אריה טבעון- פסיכולוג קליני- מטפל משפחתי,יועץ לארגונים- מכון טבעון- באבן יהודה 09-8990053

(השיטה מופעלת בבתי ספר ובגיל הרך, וכן עם נוער בלתי- מסתגל במערך יחידות "נערי רפול" בצהל בסיס "חוות השומר" מאז 1996)

 

 

"סבא אליעזר מסיפורו לוין קיפניס, לא היה רק סבא של אביגייל, אלא קודם כל חקלאי ואיש מקצוע מיומן. יום אחד כשהיה בשדה, רצה לשלוף את הגזר כדרכו מידי שנה בשנה אבל לתדהמתו זה סירב לצאת. מה קרה לגזר? תהה אליעזר, שכל השנים הוא נשלף בקלות, והנה הפך לסרבן.

הסבא שינס מותניו, הפעיל את כל כובד משקלו ו... לא הצליח. בבושתו פעם ראשונה פנה לעזר שכנגד- הסבתא שמצטרפת אליו ואחריה, אלישבע, החתול והכלב – אך אלו גם יחד לא מצליחים. בסוף, כשכולם עייפים ומתוסכלים, מצטרף העכבר הקטן ודווקא הוא, גורם להצליח במשימה שאחרים נכשלו בה".

 

אריה טבעון, פסיכולוג קליני, יועץ לארגונים חינוכיים, מטפל משפחתי ומנחה קבוצות – פותח את הרצאותיו בפני הורים ומחנכים במשל על אליעזר והגזר. אלא שבגרסה שלו, הסיפור הידוע מקבל פרשנות חדשה. המעבר מעולם הירקות, לחיי ההורות שלנו אולי לא אינטואיטיבי, אבל נשמע הגיוני.

אנחנו חיים בעולם שונה,  על פי טבעון, הגזר שמסמל את הילדים שלנו ואת נושא הסמכות השתנה לבלי הכר. סיפור המעשה מסמל את הצורך בטיפול שונה בבעיה ותיקה שנוצרה. "פעם הגזר נשלף בקלות על ידי אדם אחד", הוא אומר, "היום כל בעיה היא מורכבת והגזר קם על יוצרו' צריך צוות שגם העכבר משמעותי בו". מה קרה כאן? אולי הוא קיבל יותר מדי הורמונים, או במילים אחרות - טיפוח יתר? אולי הקרקע מסביב היא זו שהשתנתה? אולי יש לנו פה שינוי גנטי ולא רק של גודל? כנראה גם כך וגם כך, סבור טבעון, זה אינו אותו הגזר שהכרנו, וגם הסמכות שלנו היא לא מה שהייתה, אבל אנחנו עדיין נעולים באותה מערכת מושגית ישנה ומוכרת ומנסים לעשות יותר מאותם דברים ישנים ביעילות נמוכה. חייבים לעבור לעבודת צוות מתואמת שבה גם עכברים משפיעים על הכלל.


- פרסומת -

 

במסלולנו ההורי "כהורים הומניסטיים מודעים", מסביר טבעון, "אנחנו רוצים לפעול דרך הטוב שבנו שבו 'הילד  במרכז', ואנחנו נהנים מ'הורות נאורה' ומהפנטזיה הארכיטיפית של "ילד מלאך". אחרי זמן לא רב כש'הילד המלאך' גדל, מסתבר שיש לו גם צדדים נוספים, מאוד אחרים- אגוצנטריים, מחפשי שליטה נצלנייםואפילו פוגעים מאוד. בעידן הנוכחי אנחנו מתחילים מראש ממקום של הרגשת "חסך הורי" , החובה, וההרגשה שצריך לפצות על נעדרותנו, ממקום זה אנחנו מנסים להשיג שיתוף פעולה אבל לפעמים כגובה רצוננו להשביע את הילד גובה פגיעתנו ממנו ותחושת חוסר האונים. ואז, פורצים אצלנו השדים הרעים הבלתי נשלטים. אנחנו מתפרצים על הילדים, לעיתים כנגד כל מה שהגדרנו לעצמנו ומתמלאים ברגשי אשמה. אז מה בעצם קורה פה?". תופעה זו ש "מכנה מטוטלת הסמכות" הנה אופיינית למצב של חוסר אונים וחוסר בנייה נכונה של סמכות.

כך אנחנו מוצאים הורים הומניסטיים, מתונים בדעותיהם שהופכים להורים פוגעניים, או מוסדות חינוכיים שעוברים מקצה לקצה בניהול הסמכות שלהם.

 

שיטות "לאילוף" ילדים

את השאלה מה קורה למושג הסמכות במשפחות של ימינו, בוחן טבעון כבר למעלה מ-10 שנים. העיסוק בנושא החל עבורו תוך כדי כך שסייע לטפל בכמה אירועים קשים בקרב קהילות חינוכיות קיבוציות, ביניהם במקרים קשים שלא התפרסמו כדוגמת האונס בשומרת. בתהליכים משבריים אלו ניתן היה לראות דפוסים קבועים שעוברים מהפרט למשפחה ולקהילה, מה שניתן היה לראותו מההיבט של טיפול משפחתי, יחידני וקהילתי. המודל שפיתח בעקבות זאת, משמש עד היום את תוכנית ההכשרה של "נערי רפול" בצה"ל, נערים שבהגדרתם אינם מקבלים סמכות ובעלי קשיי הסתגלות.

המודל עוסק בשאלה שמטרידה את כולנו - כיצד להיות אדם משפיע, מחנך והורה שמשאיר חותם ומעצים את ילדיו בעידן המורכב של ימינו? כיצד לגרום לילדינו להיות מסוגלים "לקבל סמכות" בבית ובחברה?

 בהשוואה לתיאוריות אחרות שקיימות בשטח הפסיכולוגיה, המודל של טבעון הוא שינוי מרענן. "התחושה של הורים ומחנכים, ואנשי מקצוע שונים היא של אובדן שליטה ויכולת הכוונה, כתוצאה מכך יש נטייה לחזור לתיאוריות של אמצע המאה הקודמת שאינן מתאימות לעידן הנוכחי", טוען טבעון. "בתאוריות אלו יש געגועים לעידן אחר, יש תפיסה של מושג הסמכות שהיא מסולפת מיסודה ואינה תואמת את התהליך הפסיכולוגי- חינוכי במובנו העמוק שמביא לקבל על עצמנו סמכות".

למה הכוונה?

"יש חטא גדול באופן שבו משתמשים ומפרשים את המונח 'סמכות' בארץ. תיאוריות שונות שמדברות על סמכות, מתייחסות לעניין במונחים מלחמתיים וכוחניים לפי המסורת הצבאית שורדנית שלנו. הן נוטות להתייחסות ולמדדים התנהגותניים חיצוניים- איך להפעיל שליטה על הילד, איך לגרום לו לציית באמצעות פקודות, עונשים והוראות, "להכניע את האגוצנטריות או הנרציסיזם שלו" כך אנשי מקצוע מלמדים "כיבוש טריטוריות, אקטים של הכנעה ועוד. לדידם ילד שמתנהג על פי הציוויים האלו נחשב לצייתני וכמי "שמקבל סמכות" ".

גם אם חיצונית נראה שהילד צייתן, טבעון סבור שזה אינו אומר דבר על מה קורה אצלו בפנים – האם הוא באמת מזדהה עם מה שהוא עושה? ויותר מכך, עד כמה הוא הפנים באמת את ההתנהגות הזו או אתה הכוחניות שבה? "יש המון שיטות 'לאילוף' ילדים, ילד צייתן יכול להיות כזה כי הוא מפחד ואין לו ברירה עכשיו, או כי הוא חושש מעונשים. ילד שלא הפנים את מה שעומד מאחורי קבלת הסמכות, יחליף את הצייתנות בתוקפנות, ברגע הראשון שיזדמן לו. אם בבית, למשל, הוא ילד צייתן ומקבל מרות, בגן הוא עלול להיות תוקפן ולפגוע בילדים אחרים".

הילד לומד להזדהות עם החזק והתוקפן וישחזר זאת כשיוכל להיות החזק. כך אנחנו רואים שיש שיכפול של טכסים משפילים בקרב ילדים במצבים שונים.

"שנים אני מדבר על כך גם בצ.ה.ל בויכוח עם עמיתים שמושג הסמכות בא ממקום אחר והוא קשור בהפנמות שיש לנו על דמות הסמכות."

 

לחבר את כל האשכולות

אז מה זאת סמכות, אם לא הטלת מרות והשגת צייתנות? את התשובה לשאלה הזו - הבסיס למודל שבנה - מצא טבעון לאחר שקיים עשרות סדנאות עם הורים, מחנכים, מפקדים בצבא, מנהלים שונים, פסיכולוגים ואחרים. את משתתפי הסדנאות, הוא נהג ונוהג עדיין לשאול מי היא הדמות שנתפסת בעיניהם כדמות של סמכות, דמות שנחרתה בזיכרון כמשפיעה וככזו שהיו מוכנים לקבל את ההכוונה שלה את הגבולות שלה. בנוסף, הוא שואל, מיהי הדמות שנתפסת כמי שהתמודדה היטב עם מצבים של בעיות התנהגות ושליטה אצל ילדים.


- פרסומת -

טבעון גילה שהסיפורים שסיפרו משתתפי הסדנאות חוזרים על עצמם, במבנה קבוע ובתכונות קבועות שיש לאותה דמות הנבחרת באופן אישי. למרבה הפלא, לא היה כלל קשר בין הדמות שתיארו לבין הדמות שבאופן סטריאוטיפי היינו מקשרים לסמכות. טבעון: "מתברר שכשאנשים מתארים דמויות סמכות שמהוות דוגמה עבורם, הם מתארים דמות שהיא קודם כל מיטיבה, קרובה ומשקיעה בנו אישית. דמות שמייצגת ידע, מקצוענות, חוכמה תובנה וערכים. דמות רגועה ומרגיעה.

"רוב האנשים מייחסים  לדמות הזו יכולת לתת פתרונות מעשיים, ומאמינים שהיא מהווה כתובת ומקום להדרכה, להעצמה. רק בסוף הם מתארים אותה כדמות שיכולה להטיל מרות, עומדת על גבולות, מסוגלת גם להעניש, ולעורר יראת כבוד. אבל קבלת החוק והגבולות מאדם כזה קלה יותר מאשר מאדם שהוא רק כוחני, ומכאן שיש הזדהות עימה".

מצאתי שיש ארבע אשכולות קבועים ועקשניים בחזרתם מעבר לסוג האוכלוסיה והמוצא שלה, אשכולות של תכונות שחוזרות על עצמם. מסתבר שאותן אשכולות גם מקופלים במבנה השפתי של המושג סמכות:

סמכות על פי הבנתי מקורה מהשורש "סמך" דהיינו לסמוך, ובמשמעותה העמוקה הינה  היכולת לתת אמון, לקבל אמון להאמין ולהזדהות. היא קשורה בקרבה (להיות סמוך ל.. סומך נופלים= תומך). היא קשורה בהיות הדמות בר- סמכא= מקור ידע, ערכים אמונה, קשורה באמינות וביכולת לסמוך על עליו בפועל, וקשורה בהסמכה= קבלת כוח פורמלי –אחריות, להטיל מרות.  אמונה בסמכות הנה תוצאה  של הפנמה של דמות חיצונית שמייצגת חלקים שאנו  מאמינים בהם ומקבלים אותם כחלק מעצמנו ורואים בהם  כדוגמא (מודל)  לכללים והתנהגויות גם תוך הבנה של היותה דמות שמגנה עלינו ומסוגלת להתמודד עם הדחפים ההרסניים שלנו עצמנו.          

כמובן שמקום צמיחתה הראשון הינו בבית -בקשר עם ההורים. סמכות חייבת להיות צמודה לקשר בין אישי מתמשך. קשה לנו לקבל סמכות מאדם זר, לא עקבי, בלתי מובן לנו שלא ביססנו אמוננו בו.

כאשר נבנה קשר  עם משהו שאנו רואים בו סמכות רצויה ומגינה, אנו מוכנים לעשות דברים מעבר לעצמנו, לקבל גם דברים שמעוררים בנו תסכול, דורשים מאתנו  דחיית סיפוקים, ואפילו ויתורים משמעותיים. סמכות ממלאת אותנו מוטיבציה נוספת לעשיה ולהשקעה. שימת הלב, ההיזון החוזר  ומתן החיזוקים של דמות הנתפסת משמעותית,  מעודדת בנו את תחושת הערך העצמי,  ההאצלה מסמכותה עלינו, העברת האחריות אלינו מעודדת בילד את האמונה ביכולתו העצמאית והשליטה בעצמו.

תפיסה הטוענת לכך שאנשים יכולים לגדול ללא סמכות, לעצב את עצמם באופן חסר גבולות וללא הכוונה אינה מציאותית, כאילו 'זה בא מעצמו בגנים'. במיוחד היום אנחנו ההורים צריכים להתמחות וללמוד כיצד לבנות את היכולת הזו לבנות סמכות כחלק חיוני שבלעדיו לא יוכלו ילדנו להשתלב בחברה האנושית. 

 

ומה אנחנו ההורים צריכים לקחת מתוך ההבנה הזו?

טבעון: "המשמעות ברורה. מדובר בתהליך של חיבור חלקים לכלל שלם במערך אותו הקשר- כך שאם אנחנו ההורים רוצים להביא להפנמה של הסמכות בילדים שלנו, אנחנו לא יכולים להסתפק רק בהתנהגות כוחנית של הוראות ועונשים. אנחנו צריכים לחבר את כל האשכולות של אמון וקירבה, לתת לילד תחושה שאנחנו רוצה בטובתו, שאנו פועלים מתוך רציונאל ערכים וידע שבידינו, ולא מתוך צורך זמני אישי ושאנו מסוגלים להיות כתובת לפתרונות מעשיים בהתמודדות עם בעיות ולהבניית בסיס קבוע ומעשי . לכל אלו ולתהליך המעניין הזה אני קורא 'מודל הסמכות השלמה'".

דמויות הסמכות האישיות שמועלות שוב ושוב בזיכרונותיהם של האנשים הינן דמויות שאומרים עליהן שהן מאחדות ניגודים ולא חד צדדיות: "הוא היה גם קרוב ומבין וגם דורש ולא מתפשר.. היה גם תיאורטי וגם מעשי איתי". אלו דמויות שיש להן "גמישות תפקידית גבוהה".

 

מודל "הסמכות השלמה"

ללא ספק, טבעון מציג בפנינו משימה לא פשוטה: להיות הורה קרוב, מבין, יודע, מעשי אבל גם כזה שיודע להטיל מרות, ולא לוותר. אפשר להתנחם בכך, שהוא אינו טוען שכל כובד המשימה הזו מוטל על כתפי הורה אחד בלבד, אלא שבמובן הזה זוג ההורים הם יחידה אחת. כל עוד הם פועלים יחד, הם יכולים להשלים זה את זה לכדי "סמכות שלמה", ולכך עוד נגיע בהמשך.


- פרסומת -

כדי לבאר טוב יותר את המודל, משתמש טבעון בסמלים  (או "אשכולות") המייצגים את התחומים התפקודיים של הסמכות השלמה – תפקודים שמקבילים לתהליך ההתפתחותי של הגדילה ואף לפונקציות מוחיות. ארבעת הסמלים הם: לב, ינשוף, פיל ושור. רק התנהגות הורית שמשלבת את ארבעתם, נחשבת ל"סמכות שלמה".

 

תחום אשכול הלב (קירבה, קשר, תמיכה)

מבחינה התפתחותית: התיאוריה ההתפתחותית של אריקסון, ואחרים כמו בולבי, קוהוט ועוד מדברים על השנים הראשונות (עד גיל שלוש) כשלב קריטי בחיים, בהן נבנה האמון הבסיסי של התינוק והפעוט מול העולם. פגיעה בשלב הזה, עלולה "לייצר" בעתיד אדם ללא בושה, ללא חרדת אכזבה והיעדר מצפון ומוסר. כשיש לנו בשביל מי לעשות, אנחנו נהיה מוכנים לציית. ילדים אומרים לא פעם: אם המורה הזאת תגיד לי אני יעשה אבל אם המורה היא תגיד לי את אותו הדבר בחיים אני לא אסכים לעשות. כך גם אומרים חיילים במסלול המיוחד, בשבילו אני יעשה הכל הוא כמו אבא בשבילי". שיתוף הפעולה ותחילת בניית הסמכות מתחיל במקום שיש התקשרות ותחושה שיש בשביל מי.

התנהגות הורית: אשכול הלב הוא האנושי ביותר, ומדבר על יצירת קירבה ויכולת אמפתיה. האשכול הזה מקושר, אם כי באופן סטריאוטיפי, לצד האימהי למרות שהוא קיים גם אצל גברים. הורה שמתנהג בדרך זו יוצר קירבה, ונתפס כדמות שמשקיעה בך ורוצה את טובתך.

עם זאת, בלב ישנם חריצים שאומרים שלעולם הלב אינו שלם. טבעון: "לב שלם הוא מצב שבו ההורה עסוק יותר מדי בהיותו הורה מושלם, ולא משאיר את האפשרות לילד שלו להיות אחר ממה שהיה רוצה.

"א.ד. ויניקוט מדבר על Good Enough Mother, אימא טובה דיה, והכוונה היא שגם אם הילד לא מקבל את הקשר במלואו, זה עדיין בסדר גמור. הורה שעסוק בעצמו ובמושלמותו כהורה, לא נותן אפשרות למצבים שאינם מושלמים ולכן גם לא נותן לילד מרווח למצוא בעצמו את הדרך לבניית הקשר". בעידן הנוכחי אנחנו מאוד קילקלנו את החוויה הראשונית הזאת של קירבה. הלב "מגוייס" באופן מניפולטיבי להשיג משהו אחר ואז נפגע האמון בו. הדבר אופייני למודלים התנהגותיים בהם "נותנים חיזוקים חוביים" במקום לתת התייחסות אמיתית. ילדים מזהים את זה מקילומטרים ולומדים לא לשתף פעולה עם התחליף= "החיזוק". בטווח הרחוק הנזק הערכי הינו עצום.

 

תחום אשכול הינשוף: (מקור ידע, תובנה ואמונה, התמצאות)

מבחינה התפתחותית: לאחר השגת האמון הבסיסי, מגיע שלב הלמידה. בדרך כלל, שלב זה מקושר לשנה השנייה של החיים: שלב החקירה בו הפעוט מגלה את העולם החיצוני, ולראשונה מתרחק מאימו. ילדים שלא מיצו את השלב הראשון, עלולים לסבול מהפרעה בלמידה. למשל, ילד שעלה לכיתה א' והוא עדיין מתקשה להיפרד מהוריו ולהתחבר לילדים חדשים, יתקשה גם ללמוד את מה שנדרש בבית הספר- עדיין יהי עסוק בבית.

התנהגות הורית: ינשוף היא חיה של חוכמה בתרבויות המצרית, ההודית, האינדיאנית והיהודית. הינשוף יכול לתצפת, ולראות בחושך כשאחרים אינם מסוגלים. לינשוף יש מעוף תרתי משמע, כלומר יכולת להסתכל רחוק ולשנות את הפרספקטיבה. הוא מייצג ידע חיצוני של העולם, ומקושר סטריאוטיפית לאבא. (זה שבא בלילה מלא חוכמה ועצות כרימון "חכם בלילה"). ההורים הינם מתווכי משמעות לילד, הם מתרגמים, ידע ומקני ידע מסוגים שונים חשוב להדגיש היום את הידע הנורמטיבי שחסר לילדים רבים: מה עושים מתי ולמה,ועם מי, מודעות עצמית וחברתית. ניטשה אמר "אם יש לך למה תוכל לעשות כל איך", הינשוף מקנה כיוון וערכיות לעולם, בונה מוטיבציה נותן חזון. בעידן הנוכחי יש תחושה יסודית של הרבה הורים של אובדן דרך וכיוון, הם מבלבלים בין מידע, לחוכמת חיים ונורמות. ההורים אינם מדברים או מבטאים עצמם על יד הילדים כמו פעם. נוצר חלל עצום שמתמלא על ידי ההורה שלא מתעייף לעולם= המדיה האלקטרונית.

 

תחום הפיל: (מכוון למטרה, מעשי, נחוש ואסרטיבי)

מבחינה התפתחותית: זהו השלב בו הילד לומד מיומנויות של עצמאות ושגרה קבועה כמו קימה בבוקר בזמן, הרגלי אכילה, מנהגי היגיינה ועוד. זהו שלב של רכישת הרגלי יכולת ועצמאות שניבנית בהתאם: כל גיל ומשימותיו.זה התחום עליו יש הכי הרבה קונפליקטים בין ההורים לילדים. "השגרה היא כביכול לא חשובה, אבל למעשה מאוד משמעותית", אומר טבעון, "יש לנו את "קרבות היומיום": הרגלי אכילה, מקלחת, שינה -ילד שמתקשה לקום בבוקר, הקושי מוכפל ל 365 ימים בשנה והוא הופך לחווית חיים משפחתית- כואבת. אם נעשה רק בזה שינוי- הוא יהיה משמעותי כי מדובר במכפלות עצומות.


- פרסומת -

הפיל עוסק באופן עקבי בדברים שקשורים לסדר יום, הוא מהווה בסיס "הורים לא מודעים לעד כמה שגרת החיים משמעותית לבניית הסמכות, עוד לפני שמדברים על עונשים. אין מה להעניש ולעסוק בהטלת מרות, לפני שמפנימים אצל הילד את שגרת החיים. אם הורים לא מקפידים על הליכה לשינה בשעה קבועה בלילה, וכתוצאה מכך הילד לא מתעורר בבוקר - בוודאי שאין זה נכון להעניש אותו.

התנהגות הורית: פיל הוא חיה חזקה ואסרטיבית. חיה צמחונית שאינה טורפת, אבל חזקה ביותר. גם האריות והנמרים, מלכי הג'ונגל, "עושים לו כבוד". פיל לא צריך דרך סלולה, אלא הוא מפלס אותה בעצמו. הוא כמו רכב 4X4. כשעדר פילים שועט, הוא יגיע למטרה גם אם יעבור זמן רב, ולא יסיטו אותה ממנו בזכות "זיכרון של פיל". יש לו נוהגים קבועים, הוא מלך השגרה של חייו, יש לו "עור של פיל" ולא כל דבר חודר אליו.

לכל הורה או מחנך חשוב שיהיו את התכונות האלו – שיהיה ממוקד מטרה, שיצליח להוציא אותה מהכוח אל הפועל ויישאר על הקרקע. חשוב שיידע לשמור על קביעות, ויקפיד על אסרטיביות. זה הבסיס לבניית הסמכות המתייחס לסדר היום ויצירת הרגלים קבועים אצל הילד, להובלה במקומות שצריך מיקוד תוצאות מעשיות ותרגולות שבונות בטחון עצמי ותחושת יכולת. הוא שייך לאינטילגנציה המעשית שלנו.

 

תחום אשכול השור: (מגן ושומר במקרי חירום, מאלץ, מגביל אוכף –הירארכי ולאו דווקא דיאלוגי)

מבחינה התפתחותית ומוחית: בכל אחד מאיתנו יש מנגנון חירום, מוחי, פסיכופיזי- שניעור לפעולה במקרה של צורך הישרדותי כלשהו. המנגנון הזה הינו שריד ג'ונגלי שבעזרתו שמרנו על צאצאינו עוד במערות, והוא מנגנון פרימיטיבי- לשעת חירום. במצבים אחרים, שאינם סכנת חיים, חשוב שהמנגנון הזה יהיה מרוסן ורגוע. לריסון כאן יש שתי משמעויות, האחת ריסון במשמעות הגנה מהעולם וסכנותיו, למשל, כשמרחיקים ילד באופן לא דמוקרטי מהחשמל באופן מיידי וחד משמעי. המשמעות השנייה מתייחסת לריסון של הילד מפני הדחפים ההרסניים שלו עצמו. הנקודה השנייה משמעותית במיוחד בגילאי שנתיים וחצי ובגיל ההתבגרות, גילאים בהם יש שיא של אגוצנטריות ושיא של דחפים להשתלט על הסביבה ואף להרוס ולפגוע בדמויות קרובות אלי. חלק מהפחדים של הילד נובעים מעצם הפחד שהוא עצמו יהרוס ויפגע "שישתגע" מבלי שמישהו ירסן אותו. תכנים אלו עולים לא מעט בחלומות ילדים. תכנים אלו של גרנדיוזיות ותוקפנות מעורבים ברגישות עולים גם בגיל ההתבגרות.

כאן ההורה מהווה מגן משמעותי שמסוגל לעמוד מולו מה שיופנם בתוכו ויעזור לו להתמודד עם דחפיו.

התנהגות הורית: שור היא חיה פרימיטיבית המייצגת את הסמכות הישנה: מרות והיררכיות. כשהיא שבעה, היא יכולה להיות רגועה, אבל מהר מאוד היא יכולה לעבור למצב של התקפה ואלימות כלפי אובייקט שאינה יודעת אפילו מיהו כמו תקיפת סמרטוט אדום.

לשיטתו של טבעון, כל אחד מאיתנו מצוייד במנגנונים הג'ונגליים המוחיים שבנו, מנגנונים שעלולים "לגנוב לנו את הרגשות ולהוריד אותנו מהפסים- ולהפוך לשור הבר". שור הבר או השור הזועם הוא מצב של אובדן שליטה הורית מצב שכל אחד מאיתנו מועד לו ונחשף אליו. אנחנו במודל לומדים להבחין בו ולהימנע ממנו.

"השור שייך למנגנון המוחי-הישרדותי שיש לנו, (מערכת עוקפת קליפת המוח), חשיבה מהירה בשחור-לבן האם זה שמולנו הוא בעדנו או נגדנו. זו תגובה מהירה, המערבת חשיבה במונחים קטסטרופאליים מיידים, גסים. השור הוא דמות שאין לה דיאלוג עם הילד. 'אנחנו  קובעים וזהו זה', בצורה פיקודית והיררכית. הוא פועל מתוך "דחף הצלה"- סוג כזה של חשיבה היא חשובה בשעות חירום  ובעייתית מבחינה אנושית ליום יום. היא אולי משיגה צייתנות מיידית של הילד אבל אם ממשיכה, בטווח הארוך היא אינה בונה בסיס של בטחון בעולם ובעצמי. היא מייצרת עולם שחור לבני, קטסטרופאלי ולפי תפיסתי, זוהי "הסמכות החלקית בהתגלמותה". לצערי חלק גדול מהתוכניות בארץ, בעיקר ההתנהגותיות מדברות בשפה הזו- מתוך החרדה של המבוגרים עצמם.

לשור יש גם צד חיובי, של ריסון הגנה וסימון גבולות. "הורים צריכים ללמוד גם להיות לא נחמדים לילדיהם במצבים מוגדרים. הם צריכים גם להיות מסוגלים לבטא כעס בצורה מכובדת ולהכין את הילד לעולם שיש בו כעסים וביקורת, שהרי עם מי צריך הילד ללמוד על העולם אם לא ממי שקרוב אוהב אותו ולא עוזב אותו. הורה שלא פתר את בעיית הלב – הקשר הראשוני שלו עם הילד – מה שאני מכנה "חסך הורי לבבי"- מאוד יתקשה להיות בשור, כי הוא מאמין שאם יהיה לא נחמד אל הילד, יחשוש שהילד ישנא אותו ואפילו יעזוב אותו מבחינה מעשית או רגשית". חלק מההורים האלו הינם כאלו שעברו בילדותם מצבי פרידה או חסך הורי לא פתור. במובן זה אנחנו יכולים להתחיל לראות את הקשר שבין החלקים של הסמכות השלמה...

"סמכות שלמה" מחברת בתפקודה את כל ארבעת האשכולות בקשר מתמשך, למרות שמדובר בחלקים מנוגדים- הם מתחברים בתוכנו באמצעות הקשר המיוחד הזה. דמות סמכותית על פי המודל הזה צריכה להיות רב ממדית ובעלת גמישות -תפקיד גבוהה, כדי שתוכל ליישם את כל החלקים האלו. אנחנו נדרשים להבדיל בין מצבים שונים בהם אנו פועלים ממערכות שונות שיש להן מקבילה מוחית שונה. בחירום יש לפעול כמו בחירום בצורה שורית- ממערכת החירומית שלנו בצורה מקצוענית, מרוסנת (שור מרוסן) אבל אסור שהשור יהיה דרך חיים ואסור לערב אותו עם מצבים שהם דורשים בניה של לב- שכן זהו מסר כפול שהורס את האמון הראשוני. הורים צריכים ללמוד להביע כעס ומורת רוח כשצריך בצורה ברורה מבלי שיגידו בו זמנית בהתנצלות שזה "כעס מאהבה". רגעי הלב -הקירבה והאהבה יבואו בצורה נקייה בזמן אחר, בזמן שאנחנו מחוברים למצב זה. כשם שאנחנו כהורים חייבים לבנות מערכת והרגלים של דיאלוגים במצבים לבביים, ינשופיים ופיליים אנחנו חייבים ללמוד להפסיק את הדיאלוגים במצבים שבהם נדרש תפקוד של השור. אין ולא צריך להיות דיאלוג עם ילד שמנסה להוציא לאחותו עין. דיאלוגים יבואו בזמן אחר לאחר מעשה שורי ברור של אכיפה והרחקה.


- פרסומת -

 לא מומלץ שנהייה הכל בו זמנית כי "הכל" יכול להפוך ל"לא כלום"- למסרים עמומים ומנוגדים זה לזה, והורסים זה את זה. יש לנו מה ללמוד, בעיקר איך להתחבר לחלקים האלו שנמצאים באופן טבעי אצל כל אחד מאיתנו.

 

איך מיישמים את מודל הסמכות השלמה במשפחה שלנו?

המשפחה, אומר טבעון, היא סביבה בה מוקנית חוויה של סמכות שלמה שמחברת את כל החלקים שתיארנו קודם. הורים עושים את זה בצוות. לפעמים אפשר לראות שבתוך המשפחה כל אחד מבני הזוג לוקח תפקידים שונים ומשלימים. טבעון קורה לזה "נדנדת הסמכות" – אימא לב, אבא שור – אבא לב, אימא ינשוף וכדומה. "זהו מצב נורמאלי, כל עוד ההשלמה נעשית בדרך של אמפטיה בין ההורים. לא משנה אם שני ההורים שונים בדרך בה הם בונים את הסמכות, העיקר שהם עובדים לכיוון אותה מטרה ותומכים זה בזה.

"לא מומלץ שיהיה פיצול בין ההורים. הילד ישמח מאוד לתרום לפיצול הזה ולקבל הטבות מ'החוליה החלשה' שבשרשרת. אין הכוונה להגיע בהכרח לחזית אחידה, בה שני ההורים פועלים באופן שווה, כי לכל אדם מטרות שונות ודרך משלו להגיע אליהן. האחידות צריכה להיות בחתירה לקידום המטרות המשותפות מבלי לחבל בבן הזוג.

"יש מיתוס שכולם במשפחה צריכים לעשות אותו דבר, "יישור קו" (מושג צבאי מובהק), אבל במשפחה נורמאלית אנחנו פועלים שונה: אני מתנהג שונה עם הילדים כשאישתי לידי כי אני קשור אליה ומרגיש בקיומה. מה שחשוב הוא להגיע אל אותה מטרה באופן שמשלים אחד את השני, לכלל הסמכות השלמה". אנחנו צריכים להתמחות בכל אחד מהאשכולות האלו, ולהיות מקצוענים בהם ובכך להגביר את ההפנמה שלהם בילד. כשחסר אשכול אנו מיד יכולים לאפיין בעיות בתפקוד.

תן דוגמאות בבקשה.

לדוגמא: ישנן משפחות אופייניות לפי המודל, משפחה שנוטה להיות "סופר לב"- שאני מכנה משפחת "צמר הגפן החם" משפחה שמאמינה ברגשות שמהוות את "הדבק": "אם נדע מה הילד מרגיש אז יפתרו הדברים". או משפחת סופר ינשוף- האנציקלופדיה המעופפת, כאלו שמאמינים בהסברים עד לאין סוף מתוך אמונה שהילד יבין ואז יסכים לשתף פעולה. במשפחות אלו גם אם המטרות יכולות להיות מקסימות, בהיעדר פיל= המוציא לפועל לא תהיה הגשמה של הדברים. למשל רוצים לנסוע לטיול או למוזיאון אבל אין מי שמקים את הילדים בבוקר, כי הם לא קמו מעצמם, אין מי שמארגן את הסנדוויצים והאוטו בקיצור רעיון מצוין ללא הגשמה שמביא לתיסכול ולציניות. בדרך כלל בכל משפחה ישנה חלוקת תפקידים שבה משהו (האמהות בדרך כלל) תופסות את הצד הפילי שמהווה יסוד "לתיקתוק היום" ולבניית הסמכות.

הפיל בונה הרגלים קבועים עוסק במה כן לעשות בעוד שהשור עוסק במה לא לעשות

בהיעדר פיל נעסוק הרבה בשור= במישמוע, בעצירה ובריסון הילד (ראה מסגרת).

רוב המודלים אינם רואים בכך חלק של הסמכות ופעולה סמכותית.

ברור כי במשפחות הנ"ל אין סמכות שלמה- ונתקל בבעיות אופייניות להן.

טבעון מדגים התנהגות הורית "נכונה" ו"לא נכונה".

נכון:

אבא אומר לילד, בשפה שורית ותקיפה: "לך לישון, כבר מאוחר!".  אימא לב תאמר: "בוא נלך יחד למיטה, אני אקרא לך סיפור ואחר כך תלך לישון". למרות שמדובר באופני תקשורת שונים, שניהם מכוונים לאותה מטרה תוך שיתוף פעולה והשלמה בסגנון ואמפטיה ביניהם.

לא נכון:

אבא אומר לילד, בשפה שורית ותקיפה: "לך לישון, כבר מאוחר!".  אם האימא, בדרך של "הלב", תאמר: "לא נורא, הוא יכול עוד קצת להישאר ולראות טלוויזיה", יכולה להיווצר קואליציה עם הילד כנגד האב ולא תתרחש השגת סמכות. אני מפריד בין שני סוגים של הצטרפות הורית "הצטרפות קטנה" וגדולה....

 

נכון:

אבא ינשוף יגיד " יושבים ליד השולחן, ואוכלים עם מזלג לאט לאט". אימא פיל- יכולה לקרב אותו פיסית לשולחן, לקחת את המזלג ביד ולהראות לילד במעשה איך בדיוק אוכלים. זו דרך נכונה ומשלימה.

לא נכון:

אבא ינשוף יגיד "ככה לא יושבים ליד השולחן, זה לא יפה ולא מנומס". אימא לב מרחם אומרת: "תעזוב אותו, הוא עוד קטן מידי". שוב קואליציה של הורה וילד כנגד ההורה השני שמשמעה פגיעה בסמכות.


- פרסומת -

 

כולנו יכולים למצוא את עצמנו בקלות באחת הדוגמאות האלו, או באחרות שעובדות על אותו עקרון. מודל "הסמכות השלמה" נשמע כמשימה הורית מורכבת.

טבעון: "זו משימה קשה, ואפשרית. איך אני יודע? קודם כל על סמך איסוף  הדמויות המופנמות שאנשים מעלים: הם בוחרים בדמויות כמוני וכמוך- דמויות לאו דווקא גרנדיוזיות. לא את בן גוריון, הרצל אלא דמויות בשר ודם שהיו עימם במגע– הורים, מחנכים משמעותיים, מדריכים, מפקדים בצבא- לא בהכרח מהדרגות הבכירות, דוד, אח, מרצה אישי. זה אומר שדמות של סמכות אינן בהכרח קשורה לתפקיד פורמלי כלשהו או ליכולת להיות מורם מעם. דמויות של סמכות הן כמונו וכמוך שבזכות מערך יחסים "שלם" יותר המופנם בקשר מתמשך הופכות להיות בעלות השפעה משמעותית ומכרעת.

אנו רואים שכשלומדים את שפת הסמלים הזו ישנה הטבה מהירה מאוד ביכולתנו לכוון עצמנו להיות הורים שלמים יותר לעבוד על החלק החסר.

אחד מהדברים המעניינים הוא ש"הסמכות השלמה" נוגעת בצרכי יסוד שלנו ושאין מצב של היעדר בחלקי "הסמכות השלמה" שכן מצב שכזה מביא למילוי חיצוני ולהשלמה מהחוץ.. לדוגמא: במשפחה שחסר לב הוא יתמלא על ידי דמויות חיצוניות בצורה של תומכים ומטפלים, במשפחה שבה חסר שור- הילד ימצא את השור בבית ספר או במערכות השכנות. הבעיה מכאן היא שנוצרים קונפליקטים בין המערכות שאין מודעות מדוע הם התרחשו.

אנחנו כמו בסיפור אליעזר והגזר עובדים על עבודת הצוות המשלימה הזו ויוצרים שפה משותפת שפת סמלים, תוך יישום של הכילים המיוחדים שפותחו לכל אשכול.  אחת מהבעיות הקשות ביותר של בניית סמכות היא היעדר הסכמה יסודית ושפה משותפת לגבי המציאות המשותפת בה אנו חיים, אנחנו בונים עם המודל התערבויות במשפחות בבתי ספר, בקבוצות הורים ובקהילות שלמות תוך ביסוס השפה המשותפת שלהם- בשפת המודל.

 

אז מיהו באמת המחנך הסמכותי? - מחקר

במחקר שנערך על ידי אריאל אלון, (2001( על פי "מודל הסמכות השלמה", התבקשו תלמידים נערים, לבחור מחנך שהצליח להיות "סמכותי" ומשמעותי בעיניהם מול מחנכים שנתפסו על ידם ככאלו שלא הצליחו להיות "מורה  סמכותי", על פי בחירה סובייקטיבית שלהם. הם נתבקשו לדרג תכונות של ארבעת האשכולות התכונות של מודל "הסמכות השלמה" אצל אלו מול אלו. טבעון: "לפי התפיסה הישנה, הסטראוטיפית היינו צריכים לקבל תשובה לפיה דמות מורה סמכותי היא דמות קשה, מפחידה, היררכית, מפעילה מרות, יוצרת תקשורת חד סטרית, באה מלמעלה, פוקדת, משתמשת בכוח פורמאלי, מענישה וכדומה. בעוד שדמות לא סמכותית אינה כזו.

"בניגוד לכך במחקר נמצא שדמויות שנתפסו כדמויות של סמכות היו גבוהים יותר דווקא באשכולות הלב, הינשוף והפיל -כלומר בתכונות של לב: קירבה אישית והשקעה מיטיבה בך, בינשוף: מקצוענות וידע, ערכיות, בפיל: היו כתובת מעשיות, כתובת לפתרון בעיות  –  הקנו כילים ובניגוד ל"סטריאוטיפ של סמכות"- נמוכות יותר באשכול השור, אשכול המרות והשליטה הכוחנית.

לעומתן דמויות שלא הצליחו להיתפס כסמכותיות בעיני התלמידים, היו הפוכות לסטריאוטיפ, גבוהות בשור ובכוחנות  כאלו שאינן יודעות להשתמש בתכונות של קירבה, אינן מהוות מקור לידע ומקצוענות, אינן פותרות בעיות ולכן אולי משתמשות בכוחנות מתוך חוסר אונים. "התוצאה בסופו של תהליך היא שמי שסמכותו נמוכה ומצומצמת משתמש יותר בשור ונמצא בעל השפעה נמוכה ואינו יעיל, בקרב התלמידים", אומר טבעון. "מתברר גם כי אותן תוצאות התקבלו גם כשמורים מחנכים דירגו את עמיתיהם. כלומר, זה עובד בכל הרמות והגילאים".

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: הדרכה וייעוץ להורים, ייעוץ ארגוני, חינוך
עדן וייס שדה
עדן וייס שדה
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
יעל קרן-צבי
יעל קרן-צבי
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
חנה מן
חנה מן
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה, קרית שמונה והסביבה
ענב ברס
ענב ברס
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, רמת גן והסביבה
נירית כהן
נירית כהן
עובדת סוציאלית
מטפלת זוגית ומשפחתית
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אורית אוברידקו
אורית אוברידקו
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אריה טבעוןאריה טבעון1/9/2022

תודה על התגובות. אכן השיטה היא רבת רבדים ויישומים. יש בה 'סודות' מדהימים ומאירי עיניים כשפוגשים ונחשפים להם. כיצד דברים עובדים על 'המבנה הדינמי השואף לשלמות ' שנוגע באינטר-פסיכי, כמו בבין אישי במשפחתי ובארגון כמארג דינמי שקשור בצרכי היסוד האנושיים ששואפים תמידית לשלמות שלעולם אינה מושלמת אבל מהווה כוח לצמיחה. התערבויות ארוכות בבתי ספר ובפנימיות, הביאו להישגים מוכחים שנמדדו בכלים אובייקטיביים. (כמו כפר הנוער 'נירים' שהייתי בין מקימיו, שעושה עבודה מדהימה עם המודל שמהווה שפה בכפר- כשבוגריו 'מעבירים הלאה' את השיטה... , או בעבודה עם נוער בסיכון , או בחוות השומר עם נערי רפול- כששיטת הפיקוד השתנתה לגמרי, לאחר שעשינו תהליך ממש טרנספורמטיבי, שנמדד לכל אורכו, והראה שיפור רב ממדי- מערכתי. המאמר הוא טיפה מים של חומר מאוד ידידותי ואני ממש מזמין לבוא להשתלמות , בלי קשר מאיזו גישה עובדים, מקבלים תמונה מטה פסיכולוגית של תהליכים, שעדיין הראיה הפסיכולוגית הקלאסית לא נכנסה אליהם.

אריה טבעוןאריה טבעון1/9/2022

תודה.. זה כמובן כתבת מבוא לשיטה מאוד רבד שכבות. אתם ממש מוזמנים להעמיק וללמוד ולעבור הכשרה והכרות את כלים וצורת העבודה המיוחדת, והמתוקשרת עם המתייעצים.
חשוב לומר שהוכיחה עצמה כיעילה בטיפולים מגוונים, ובעבודה מערכתית רב- מקצועית בחינוך ובטיפול. מהווה שפה מקשרת ויעילה בגובה העיניים מחד, ובעומק מאידך, להפנמת שינויים לטווח רחוק. שפה בלתי מאשימה ומתייגת, ברוח חדשה מעצימה, ומגלה מסוגלויות של האדם כשלם לא מושלם, שמכוון לשיפור מתמיד. תודה אריה טבעון. 0525631113

חני קוזיאל אדמוןחני קוזיאל אדמון15/1/2013

התאמה של המודל לצוות חינוכי. אריה שלום.
מאוד נהנתי לקרוא את המאמר. המודל מובא בצורה בהירה ומעוררת השראה.
אני מעבירה הרצאה לצוותים חינוכיים בגני הילדים בנושא סמכות, על בסיס המודל,

האם ישנן התאמות או דגשים נוספים שניתן להוסיף כשמדובר בצוות חינוכי ( גננת וסייעת)?

תודה רבה!

עינת גבעעינת גבע19/2/2012

מאיר, מלמד... ושלם. אחד המאמרים הטובים והמאירים שנכתבו, תודה לאריה על השלם! עינת גבע, מכון אדלר.

אוריתאורית1/2/2007

מעורבות האב... לאריה שלום
מצאתי את דבריך מאוד מאירים עבורי לגבי המתרחש. אכן, אני מסכימה איתך שקיים אצלי חיזוק להתרחקות האב, בשל נוקשות וקשיים בייתר התחומים שציינת. הייתי רוצה מאוד לעבוד על העניין אך אנו גרים בחו"ל ובנוסף כרגע בעלי מסרב לעבודה טיפולית זוגית, שכן מאויים מכך. הייתי רוצה להעזרבדרך אחרת כל שהיא כדי לקבל כלים לתקשורת מאפשרת וכלים נוספים. האם ניתן במדיום זה או כיצד? זקוקה לעזרה ותודה. נכנסתי לאתר וראיתי אפשרות למפגשים אך כאמור אני גרה בח"ול.

אריהאריה31/1/2007

מעורבות האב [ל"ת]. אורית שלום רב. כן זו בעיה מוכרת, כמעט מאפיין תרבותי שבשנים האחרונות אנחנו רואים בו שינוי משמעותי- במעורבות האבות .... וגם של אמהות קריריסטיות... ועוד.
בתפיסה המשפחתית של המודל, ישנה הנחה שיש קשר בין התנהגות בן הזוג למשנהו, כלומר ישנה הדדיות בבניית התפקידים. לעיתים בת הזוג אינה מאפשרת כניסה משמעותית של האב "כי אין לו גישה נכונה"  "כי הוא נוקשה" (שור ואפילו שור בר), כי יש גוננות יתר והזדהות ודינמיקה של יחסים מסויימת שבה האם מצמידה את הילד/ה אליה. מכל מקום יש לבדוק איך האם מחזקת אולי ללא כוונה ומודעות את התרחקות האב. מניסיוני זהו מצב מאוד נפוץ.         אבל אנחנו יודעים שלא הכל תלוי בזוגיות, ואכן ישנם אבות/ אמהות, שיש להם קושי אמיתי להתחבר לילד/ לגיל מסויים לילדות של עצמם . ישנן "חסימות": בלב, או בפיל, או בינשוף וכיו"ב). על זה צריך לעבוד, וכאן בת הזוג צריכה לעבור ממצב של מבקרת נוקשה/ שור כפי בן זוגה למצב של מעצימה ותומכת ו... לוקחת חלק משלים. בדרך כלל מצב שכזה דורש עזרה מקצועית שתפתח את "החסימות" ותחזיר את האשכולות החסרים וה"גמישות התפקידית" ותנתב את ה"דליפות" של האשכולות. לא אחת הדבר נעוץ בעבר עוד מהבית (האם היתה לו דוגמת אב מחובר?) ולעיתים יש לבנות סט התנהגויות שאיננו. מכל מקום המודל מאפשר תקשורת על כך וכילים לעבודה..כנסי לאתרנו- בברכה אריה טבעון 

אוריתאורית31/1/2007

החלק החסר בפאזל. שלוםאריה
התרשמתי מאוד מהמאמר ואהבתי גם ההסמלה של חיות ולב שעוזרת להפנים את התחומים השונים. דיברת על הסמכות השלמה והעבודה של ההורים כצוות שמשלים זה את זה. מה ניתן לעשות כשאחד ההורים - האב , מבטא קושי וחוסר ידע מה לעשות במצבים שונים ובעמם מעורב באופן מזערי ברמות ה"חינוך" והתקשורת החינוכית של הילד? תודה
 

אריה טבעוןאריה טבעון31/12/2006

שמח לשמוע ממך. איה שלום רב שמח מאוד שזו חוויתך בפועל. כן המודל באמת עובד ויישים וכמו שאת יודעת דורש העמקה ותרגולאני אשמח לשמוע יותר  בברכה רבה ושנה טובהאריה טבעון

אריה טבעוןאריה טבעון31/12/2006

תגובה חוזרת לעזרת לי. שמחתי שהצלחתי לעזור במשהו בברכה אריה טבעון

איה בן שלום פרידמןאיה בן שלום פרידמן31/12/2006

התיאוריה מדהימה ומוכחת בשטח [ל"ת]. היי לכולם.....
במקרה נתקלתי במאמר הזה באתר הזה. אני חייבת לציין שבפעם הראשונה שנתקלתי בהרצאה של ד"ר טבעון על התיאוריה, צחקקתי לי בטיפשות ולא האמנתי שהתיאוריה תצליח בשטח. אך לאחר שניסינו זאת בפועל בכפר הנוער בו עבדתי, אין לי מילים, התיאוריה עובדת רק אם מיישמים בדיוק את הוראותיו של ד"ר טבעון.
אני יכולה להוסיף גם באופן אישי, שלקחתי את התיאוריה אל עצמי. וניסיתי לנתח את עצמי על פי התיאוריה לאו דווקא בתחום ההורי אלא כבן אדם. ובמהלך מספר שנים אני פועלת לפיה. מחזקת את התחומים שחלשים, מאזנת את התחומים שחזקים....ואני מרגישה שלמה יותר ובטוחה יותר.
אריה, תודה.....:))
איה
 

עינתעינת18/9/2006

תודה [ל"ת]. הגעתי לקריאת המאמר לאחר משבר אישי בגידול שתי בנותיי.
תרמת לי רבות להסתכלות שונה על הדברים
אני מקווה שאוכל ליישם אותם.
 הפירוט הרב עזר לי להבין מהם הדברים החסרים באופן גידולם וחינוכם
אז שוב - תודה לך על פירסום מאמר זה במקום כה נגיש...
שנה טובה!
 

אריה טבעוןאריה טבעון7/6/2006

נושא ה"לב" [ל"ת] ב"סמכות השלמה". רויטל שלום רב
אכן נגעת בלב עינין חשוב במודל. המודל מדבר על מצבים מיוחדים בהם אנו בונים בחוויה של ל.ב= להרגיש ביחד. הכוונה
הינה לא רק להיות יחד פיסית או לעשות יחד אלא להגיע למצב של קשר ומגע חס"ד. במודלים ההתנהגותיים מתרגמים
יחס חיובי  "ח.ח "= "חיזוק חיובי" לכביכול קשר העצמה וקרבה. כך יוצרים חוויה מותנית של התיחסות חיובית ותחליף שהוא הפוך למצב של בניית קשר ראשוני שאינו מותנה . ההתניה הינה התיחסות חיובית כביכול  בגלל או עקב עשיה "מוצלחת". הילד עשה משהו טוב מגיע לו חיזוק= יחס חיובי. ההתנייה גורמת גם למי שיוזם את הקרבה להיות מותנה בעצמו= זהו תהליך מקביל שמונע קירבה אמיתית.
חויה של לב צריכה להינתן כמשהו יסודי וראשוני, אנחנו מדברים על חוויה של קרבה שאינה מותנית בעשייה והישג. קרבה כוללת בתוכה הרבה מעבר ל"יחס חיובי" ויש בה בנוסף לאמפטיה ... ועוד מרכיבים נוספים שנכללים במודל.
הילד רוצה את היחס האמיתי ולא תחליפים, הוא לא רוצה שיהיו נחמדים אלךיו כי עשה משהו טוב, אלא רוצה חוויה של אכפתיות, חיבה אליו גם ודווקא כאשר לא הצליח.... ומה עם זה?
הרבה פעמים מנסים ליצור קרבה עם ילד "לב עם קרניים של שור" כי בעצם רוצים למשמע אותו, כל ילד מרגיש את זה.
כשאתה לב היה לב מלא ושלם....
בברכה רבה
אריה טבעון

רויטל רגברויטל רגב5/6/2006

אשכול הלב. אריה שלום,
תודה רבה על המאמר המרתק ומעורר המחשבה!
בעינייני הלב ציינת כי "בעידן הנוכחי אנחנו מאוד קילקלנו את החוויה הראשונית הזאת של קירבה. הלב "מגוייס" באופן מניפולטיבי להשיג משהו אחר ואז נפגע האמון בו. הדבר אופייני למודלים התנהגותיים בהם "נותנים חיזוקים חיוביים" במקום לתת התייחסות אמיתית. ילדים מזהים את זה מקילומטרים ולומדים לא לשתף פעולה עם התחליף= "החיזוק". בטווח הרחוק הנזק הערכי הינו עצום".
מה שלא ברור לי מדברים אלה הוא,כיצד מגוייס הלב להשיג משהו אחר, ומה בעצם? מה כוונתך ב"התייחסות אמיתית"? האם תוכל להרחיב ולפרט בנושא זה?
בתודה מראש,
רויטל.

אלמוג סיגליתאלמוג סיגלית5/6/2006

"הסמכות השלמה". לכותב המאמר מגיעות כל התשואות על כתיבתו, המאמר משקף היטב את מה שקרה בשנים האחרונות בקשר לסמכות.
 

אלון נוימןאלון נוימן25/4/2006

ליניב.     יניב, שלום.
נושאים כמו סמכות הורית אפשר למצוא בספרים של חיים עומר, ובעיקר 'שיקום הסמכות ההורית'. נושאים קרובים וקשורים ששיכים להורות אפקטיבית ולדיאלוג סמכותי אפשר למצוא בשפע אצל חיים עמית. ממליץ שתבקר באתר שלו, שנקרא 'עמית בעין החורש'.
בהצלחה,
אלון

יניב ויצמןיניב ויצמן24/4/2006

סמכות הורית אצל מחנכים בפנימייה. שלום רב, אני כותב סמינריון בנושא- סמכות הורית אצל מחנכים בפנימייה.
אשמח אם תוכל לעזור לי בחומר התיאורטי, מאמרים, ביבליוגרפיה וכל דבר שקשור לנושא.
אודה לך על העזרה.
בברכה והערכה,
יניב ויצמן
yagama@walla.com

מיכל מרדכימיכל מרדכי17/11/2005

[ל"ת]. פשוט מצויין!
אני משקי'ת הוראה בחוות השומר, רק רציתי לספר  עד כמה המודל מוערך אצלנו...

סטפניסטפני17/5/2005

עבודה בפסיכולוגיה לבי"ס [ל"ת]. שלום, אני צריכה את ההגדרה של המילה אינדודואציה ע'פ פרויד  ואת ההגדרה של הביטוי חבר קומטנטי.
אשמח אם תוכלו לעזור לי .
                                       תודה

טובה בן-אריטובה בן-ארי13/8/2004

מאמרים. שלום אריה
אשמח לפרסם מאמרים שלך והגיגים בנושאים בנושא- באתר שלי-שלנו-של משרד החינוך.
 
אשמח אם יצא לך שנדבר ואולי נבנה משהו ביחד.
כתוב לי מייל, ואשלח לך את פרטי מספרי הטלפון שלי- כשתמצא זמן תיצור קשר
בינתיים שבת נפלאה

בברכה
טובה בן ארי
הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד
http://www.education.go...t/index.html
משרד החינוך        
המינהל הפדגוגי , אגף א' מוסדות חינוך
 

אריה טבעוןאריה טבעון3/4/2004

שמח לתגובתך נעמי. נעמי שלום רב לך
שמחתי לתגובתך! אשמח גם לקשר משום מה הדואר בכרטיס האישי אינו בסדר
ניתן ליצור קשר: tivona@013.net.il ; ויש גם אתר חדש לגמרי:
www.tivona.co.il ; אשמח לשמוע ולהשמיע
בברכת חג שמח
אריה טבעון
 

נעמי בנצרנעמי בנצר24/3/2004

מאמר מצוין, מודל מעורר השראה. שלום אריה,
 
נהניתי מאוד לקרוא את המאמר על המודל שלך. אני מאוד מתעניינת בנושא הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. ניסיתי לשלוח לך דואר אלקטרוני לפי הכתובת שרשומה בכרטיס הביקור שלך באתר, אולם המכתב חזר. האם יש דרך אחרת ליצור איתך קשר?
 
בברכה,
נעמי בנצר

אריה טבעוןאריה טבעון18/3/2004

תודה, נעים לשמוע. כפי שאת יודעת הפצתי לא מעט חומר כתוב. מכל מקום העיניין הוא הלימוד והסדנא
אני עורך במכון סדנאות לאנשי מקצוע ואחרים, אשמח לקשר. כפי שאת יודעת
זהו מודל רב שכבות ורב יישומים.
בברכה רבה אריה

נירהנירה18/3/2004

אהבתי, מה עם החלק המערכתי. אריה שלום
אני שמחה שפגשתי את המאמר הזה, המודל מוכר לי מ'חוות השומר' ומהחומר שיש שם,
כמו כן ישנה החוברת בצה'ל. אריה אתה מוכרח להמשיך ולפרסם.
 מאוד התחברתי ומאוד יישמתי את החלקים המערכתיים.
הייתי שמחה להמשך ופירוט על המערכת, ועל הכילים הנוספים.
בברכה רבה ותפרסם כבר.. !
נירה

ירדןירדן7/2/2004

שת"פ בין הורים. לאריה שלום,
תשובתך מבהירה וחשובה, המון תודה!
האם תוכל להרחיב מעט, או אולי להפנות למקורות מידע, בנושא המודלים השונים האפשריים לשת'פ בין הורים? אני מתקשה למצוא חומר בנושא ספציפי זה.
בברכה
ירדן

אריה טבעוןאריה טבעון1/2/2004

שת"פ בין הורים. שלום לך ירדן
כמטפל משפחתי ברור ששאלך לעינין, שיתוף פעולה הורי הוא עינין מעניין וכאן יש לנפץ
את הסטראוטיפ כי כולנו פועלים 'בקול אחיד'. במשפחה של אחידות אין אינדודואליות
 ואין אוטנטיות. כל מתבגר מזהה את הבעיה ואצטט מתבגר באומרו משהו כמו 'ההורים שלי מדברים
 כמו כמו שני רובוטים, מה הם לא מבינים שאני יודע מהם באמת חושבים כל אחד?'.
עוד לא מצאתי את המשפחה מהספרים בה אמא ואבא 'מישרים קו' (ביטוי צבאי) ומדברים במקהלה.
אני עושה מפה משפחתית ובה ניתן לראות את התפקוד המשלים אבל כאן ישנם מודלים של ש'תפ
שונים ולא אכנס לפרטים... אך רק אציין ששונות יכולה להיות תורמת או מפרקת... אני כמובן
והמודל מדבר על שונות שתורמת ומעלה כוחות.. ושוב קצרה היריעה מלפרט כאן
מוזמנת להתקשר.  09-89900053

ירדןירדן31/1/2004

שיתוף פעולה בין הורים. שלום רב,
במאמר הנך טוען שלא כל כובד המשימה מוטל על כתפי הורה אחד בלבד, אלא שבמובן הזה זוג ההורים הם יחידה אחת. כל עוד הם פועלים יחד, הם יכולים להשלים זה את זה לכדי 'סמכות שלמה'.
כיצד מביאים את זוג ההורים לפעול כיחידה אחת, במיוחד במקרה בו יש ביניהם הבדלים בגישה?
 
בברכה
ירדן

אריה טבעוןאריה טבעון22/12/2003

שמח על שמצאת עינין. טובה שלום רב
שמחתי על שמצאת עינין, אכן יש עוד מאמרים בנושא שלך שקשורים בשיטה שמתוקצרת במאמר
אשמח לצרףץ
בברכה אריה טבעון.

אריה טבעוןאריה טבעון22/12/2003

התייחסות לנושא ההתפתחותי. אלה שלום רב לך.
כן, למודל יש קשר ישיר לשאלות התפתחותיות וקצרה היריעה מלהסביר זאת כאן.
בתמצית, האשכולות של הסמכות קשורים לתקופות ולשלבים שאנו עוברים בחיינו.
שלב ראשון  הלב, יצירת הבסיס הבטוח (בולבי)= ההתקשרות עם ביטחון בסיסי (אריקסון) 
שלב שני הינשוף: 'החקירה'- ההתרחקות והספרציה /אינדודואציה. בהיעדר בסיס בטוח תימנע החקירה.
שלב נוסף הפיל: שלב בניית הרגלים קבועים עצמאות ביטחון ו'יצרנות'. כל אלו קשורים בבניית גבולות
מגינים (השור) הבנת מה לא, גבול בין האני לאחר, והכנסת חוקים מעבר לעצמי.. רק השילוב יביא להפנמה
המיוחדת הערכית של הכל....
בקצרה.   ואת מוזמנת להתקשר  09-89900053,   052-331355
בברכה רבה:  אריה טבעון

ella mor                              moella mor mo9/12/2003

שאלה של סטודנטית. שלום רב,
אני במסגרת לימודי בתואר ראשון בוינגייט נתבקשתי לבחור מאמר בנושא פסיכולוגיה התפתחותי ולהוכיח שהוא אכן עוסק בכך רציתי לשאול את כבודו אם המאמר שלך מתאים ואם כן איך אוכל להוכיח שהוא מדבר על פסיכו' התפתחותית.
בכבוד והערכה
                             אלה מור

טובהטובה29/11/2003

הורים ובית ספר. מבקשת לספר לך שצרפתי את המאמר שלך לאתר שלי
http://www.education.go...chuyot_b.htm
 
אשמח לקרוא מאמרים נוספים ולהכניסם לאתר לפי מידת הרלוונטיות שלהם לנושא בו אני עוסקת.
 
בברכה טובה בן-ארי