×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

מאמרים

דיסלקציה, המערכת המגנו-סלולרית ורכיבה על סוסים, נופר ישי-קרין

דיסלקציה קשורה סטטיסטית למקבץ של קשיים: הבחנה שמיעתית, זכרון עבודה, עיבוד חזותי של תנועה, קשב חזותי במרחב ובזמן, קואורדינציה, שיווי משקל, ופעילויות גופניות אוטומטיות נוספות. המאמר מתמקד בצדדים החזותיים והמרחביים שבדיסלקציה (התחומים האחרים פורטו בשני מאמרים קודמים), והוא כולל פרוט של הרקע הפיזיולוגי לתחום החזותי וכן התרשמות קלינית לגבי הקושי החזותי-מרחבי, בעקבות עבודה עם ילדים עם דיסלקציה בעזרת רכיבה על סוסים. רכיבה אתגרית אינטגרטיבית מתיחסת למכלול של הילד, ומניחה כי קושי בעיבוד חזותי תוך כדי תנועה פוגם בתחושת הבטחון של הילד. בהתאם לכך חלק מהעבודה עם ילדים לקויי קריאה היא גם על התמצאות במרחב תוך כדי תנועה.

מתפרסם מ 12/11/2005 | 13,049 צפיות

תגיות:

מבוא

דיסלקציה היא ליקוי בקריאה. כלומר קריאה משובשת ואיטית הגורמת לקשייים בהבנת הנקרא.

ילדים עם דיסלקציה נוטים לסבול מבעיות נוספות שפוגעות בתפיסה ובעיבוד של מידע, ובתפקוד בחיי היומיום. הורים ואנשי חינוך לא תמיד מודעים לקשיים שהילדים נאבקים עמם.

דיסלקציה קשורה ברוב המקרים לקושי בהבחנה שמיעתית ובמודעות פונולוגית (http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=457 ). ילדים עם דיסלקציה מתקשים יותר לפענח דיבור כשברקע יש רעש, והם משקיעים יותר מאמץ בפענוח דיבור לא ברור. ההבחנה השמיעתית שלהם אינה טובה והם יקלטו שני צלילים כצליל אחד, בעוד שקוראים תקינים יתפסו את אותם שני צלילים כשני צלילים נפרדים.

בחלק מהמקרים יש גם קושי בזכרון עבודה. כלומר, קושי להחזיק מידע מילולי בזכרון לטווח קצר ולערוך עליו אופרציות פשוטות. הקושי בזכרון העבודה משפיע על תפקוד בכל התחומים – במשחק עם ילדים, בספורט, בלימודים ובביצוע מטלות בבית. (http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=457 )

דיסלקציה קשורה סטטיסטית גם לקשיים בשיווי משקל וקואורדינציה ובתפקודים אוטומטיים נוספים (כפי שפורט במאמר: דיסלקציה, רכיבה על סוסים והצרבלום. (http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=462 ).

במאמר הנוכחי מפורט החלק החזותי-מרחבי שבדיסלקציה.

מקבץ הקשיים בהבחנה שמיעתית, זכרון עבודה, עיבוד חזותי של תנועה, קשב חזותי במרחב, קואורדינציה ושיווי משקל עלול לפגוע בבטחון העצמי של ילדים עם דיסלקציה. הקשיים השונים קשורים סטטיסטית לדיסלקציה, והם לא מופיעים אצל כל הילדים.

יש גם קשיים רגשיים הנלווים לדיסלקציה, עקב חוויה של כשלונות חוזרים ונשנים בכיתות היסוד. על כך יפורט במאמר נפרד.

קשיים חזותיים מרחביים של ילדים עם דיסלקציה

לילדים עם דיסלקציה יש לעיתים קרובות מיומנויות חזותיות-מרחביות נמוכות. רוב המחקר בתחום מתקבץ לשלושה תחומים:

קושי בהבחנה בתנועה: לקויי קריאה יכולים לראות נקודות נייחות על מסך כמו קוראים רגילים, אך מתקשים לעקוב אחר נקודות נעות. לעומתם, קוראים תקינים יכולים לראות נקודות נייחות ונקודות נעות באותה איכות.

קושי בעיבוד חזותי טמפורלי: ללקויי קריאה יש קושי בעיבוד גרויים חזותיים במרווחים קצרים בין הגרויים. לאחר שהם מזהים אות, נפגע הזיהוי של האות הסמוכה בזמן. כלומר, מרגע שזיהו אות, לוקח להם זמן רב יותר עד שהם יכולים להערך לזיהוי האות הבאה. לקויי קריאה מתקשים גם בהחלטה לגבי תכיפות הבהוב. הקושי בעיבוד טמפורלי הוא גם ההסבר לאיטיות של רבים מהם במטלות שיום.

קושי בהפניית קשב במרחב: ילדים עם דיסלקציה נוטים לכוון את תשומת ליבם הרחק מן הצד השמאלי. בפתיחת ספר הם מסתכלים בדף הימני בעוד שקוראים תקינים (באנגלית) מסתכלים בדף השמאלי. הביצוע שלהם פחות טוב במטלות שבהן המטרות החזותיות מופיעות בצד של יד שמאל. בציור שעון, ילדים עם דיסלקציה נוטים לצייר את הספרות מקובצות קצת לצד ימין עם הזנחה מסוימת של צד שמאל, לעומת קוראים תקינים, שבציור שעון מסדרים את הספרות באופן שווה מסביב לשעון.

בנוסף, קיימת עדות מחקרית לכך, שללקויי קריאה שיש להם הפרעת קשב, יש התמד חזותי קצר. כאשר נדרשת אינטגרציה של חלקי השלם המופיעים במרווחי זמן הולכים וגדלים הם נכשלים בזיהוי הגרוי. כלומר, כאשר מוקרנת לפניהם אות, המחולקת לחלקים המוקרנים בזה אחר זה, והם צריכים לעשות אינטגרציה של האות בעיני רוחם, מעבר לזמן, הם יכולים לעשות זאת רק בפרקי זמן קצרים.

רקע פיזיולוגי

תפיסה של גרוי חזותי מתחילה כאשר אור מגרה תא עצבי ברשתית העין, שיוצר אות, העובר דרך שני עצבים אופטיים, אחד בכל עין, לתחנת ממסר בתלמוס שנקראת LGN. משם המערכת החזותית נחלקת לשני ערוצים, אחד נקרא מגנו-סלולרי, או תאים גדולים, והשני פרבו סלולרי. ערוצים אלו נושאים את האות לאזורים שונים במוח. ערוץ מגנו רגיש למידע מהבהב ולצורות גדולות של כתמים, המאפשרים מבט חטוף. ערוץ פרבו רגיש למידע נייח, פרטים קטנים וצבעים. אצל קורא תקין העיבוד של מידע חזותי בערוץ מגנו הוא מהיר יותר מאשר בערוץ פרבו, ולכן קודם כל יש תפיסה של הכתם הכולל והתנועה ולאחר מכן מצטרפים הפרטים העדינים והצבע.

ערוץ מגנו הוא איטי יותר אצל לקויי קריאה לעומת קוראים רגילים. ערוץ מגנו מקרין לאזור MT(v5) בקליפת המוח, שהוא האחראי על תפיסת תנועה. אצל דיסלקטים לא רואים הפעלה של אזור MT(V5) בזמן קריאה ובזמן צפיה בנקודות נעות. לעומת זאת, אצל קוראים רגילים יש הפעלה של אזור MT(V5) בזמן קריאה ובזמן צפיה בנקודות נעות. הבדלים אלו מסבירים את הקושי של דיסלקטים בהבחנה בתנועה, לעומת קוראים רגילים. הפגיעה בערוץ מגנו שמקרין לאזור MT פוגעת הן בקריאה והן בהבחנה בתנועה.

אזור MT שולח מידע לאונה הקודקודית שאחראית על תפיסה וזכרון של מיקום של אוביקטים. הקורטקס הקודקודי מעורב בהשפעות מוטיבציוניות ותפיסתיות רבות, בדרג גבוה יותר מאשר MT. פגיעה בקורטקס הקודקודי גורמת להזנחה במרחב הסמוך אולם לא במרחב המרוחק (וקריאה נעשית במרחב הסמוך). הקורטקס הקודקודי תופס יותר מקום בהמיספרה הימנית (האחראית על צד שמאל של הגוף). פגיעה בקורטקס הקודקודי קשורה להזנחה בולטת של הצד השמאלי במרחב. אצל דיסלקטים מופיע קושי קל בהפניית קשב חזותי לצד השמאלי, כפי שנבדק בציור שעון. נראה שהזנחה מוסיימת של הצד השמאלי אצל לקויי קריאה קשורה לפגיעה בערוץ המגנו לכל אורכו, עד לקורטקס הקודקודי.

נזק קודקודי ימני קשור להזנחת אוביקטים לא רק במרחב אלא גם בזמן. כשיש נזק קודקודי ימני - לאחר שמזהים אות, נפגע הזיהוי של האות הסמוכה בזמן, באופן דומה לקושי שמופיע אצל דיסלקטים. לכן, נזק קודקודי ימני, כתוצאה מפגיעה בערוץ המגנו הוא ככל הנראה הגורם לקושי של דיסלקטים בעיבוד חזותי טמפורלי. נזק בקורטקס האחורי קודקודי קשור להסבת קשב ולא לגרוי חזותי פסיבי. הפגיעה אצל דיסלקטים בערוץ מגנו שמקרין לאונה הקודקודית, פוגעת בהפניית קשב חזותי בזמן.

רכיבה על סוסים – תפיסת מרחב תוך כדי תנועה

המחקרים מעידים שדיסלקציה קשורה לקושי במעקב אחר תנועה, קושי קל במיקוד קשב חזותי בצד שמאל וקושי בהסבת קשב חזותי במרווחי זמן קצרים.

אחת ההתרשמויות הקליניות שלנו במרכז לילדים עם הפרעות קשב וליקויי למידה בנהלל, היתה הקושי שלהם להתמצא במגרש הרכיבה, תוך כדי תנועה. הילדים נטו להכשל ולהפגין חוסר אונים במטלות שדרשו החלטות חזותיות-מרחביות תוך כדי תנועה. הם התקשו להתמצא בכיוונים ובמסלולים, גם כאשר היו כבר רוכבים מיומנים. הקושי הופיע גם אצל ספורטאים טובים. אינטואיטיבית שייכנו זאת לקושי בקשב והתארגנות, אולם עם הזמן, התחלנו לעבוד על הארגון במרחב באופן ספציפי ומכוון. העבודה התמקדה בעיבוד של מרחק ויחסים במרחב תוך כדי תנועה, תוך כדי התמצאות במסלולים שונים ובבמגרש הרכיבה. קיוונו שעבודה זו תאפשר גם התארגנות במרחב במתחמים מורכבים אחרים, כמו בית-הספר. לאחר התערבות ממוקדת בתחום זה, חל שיפור הדרגתי וניכר במגרש הרכיבה. יש לציין שיש צורך בהתערבות ממוקדת סביב נושא זה ולא רק בנסיון מצטבר ברכיבה, שכן חלק מהילדים רכבו מספר שנים לפני שהגיעו אלינו. הרכיבה האתגרית אינטגרטיבית כוללת התמקדות בילד המסויים ומיפוי של היכולות שלו והקשיים שלו בכל התחומים – התחום הרגשי, הקוגנטיבי, המוטורי, התחושתי, הלימודי והחברתי. מתוך כך נצפים הקשיים המסויימים של הילד וכך ניתן לסייע לו באופן המותאם לצרכיו. מתוך כך מצאנו שילדים עם דיסלקציה קשה זקוקים לעבודה על עיבוד של מרחב ואומדן של מרחקים וכיוונים, תוך כדי תנועה.

על-פי תפיסתנו, השיפור בתפיסת המרחב תוך כדי תנועה, הוא חלק ממערך כולל שבונה תחושת בטחון מחודשת עבור הילדים לקויי הלמידה, קודם כל ברמה הגופנית. ילד עם קושי בעיבוד חזותי ובהבחנה שמיעתית (כמו רבים מהילדים הדיסלקטים), הוא ילד שאינו בוטח בקלט החושי שלו, ולכן תחושת הבטחון שלו בעולם נפגעת. עבודה עם ילדים לקויי למידה צריכה לקחת בחשבון שליקוי הלמידה מתבטא לא רק בבית-הספר אלא בכל תחום בחיים.

סיכום

דיסלקציה קשורה לפגיעה מסויימת בתפיסת תנועה ובהפניית קשב חזותי במרחב ובזמן. הסיבה לכך היא פגיעה בערוץ מגנו לכל אורכו, עם השפעות עד לקורטקס הקודקודי. הרכיבה על סוסים כמו גם פעילויות רבות אחרות מתיחסת ישירות לתפיסת מרחב ותנועה. כמו במאמר הקודם, גם המסקנות מהמאמר הנוכחי הן שילדים עם דיסלקציה זקוקים לא רק ללמידה של קריאה אלא גם לפעילויות רבות אחרות בתחום הספורט והמוזיקה.

מקורות

המקורות ניתנים לקריאה בעברית בפרספקטיבה, בטאון של "אורטון דיסלקציה ישראל"

ובפסיכולוגיה עברית:  www.hebpsy.net

Eden, G.F., Wood, F.B. & stein, J.F. (2003). Clock drawing in development dyslexia. Journal of Learning Disabilities, 36 (3), 216-228.

Faucett A.J., Nicolson, R. I. (2001). Dyslexia: The role of the cerebellum. Ch 3 in A. Faucett (ed.), Dyslexia: Theory and good practice. London & Philadelphia: Whurr publishers.

נופר ישי-קרין (2005). הקשר בין דיסלקציה למודעות פונולוגית, זכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה. השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית-הספר וטיפול. פסיכולוגיה עברית. http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=457

נופר ישי-קרין (2005). דיסלקציה, רכיבה על סוסים והצרבלום. פסיכולוגיה עברית.

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=462

נופר ישי-קרין (2002). אבחון של הפרעת קשב (ADHD). פסיכולוגיה עברית.

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=7

לם, אורן. (2003). ליקוי בקשב חזותי – גורם אפשרי לשכיחות היתר של דיסלקציה בילדים עם ADHD. הרצאה בכנס של עמותת גל. "להקשיב לקשב". נובמבר, 2003, שפיים.

http://www.geocities.com/gal_org/articles.htm

Carlson, N.R . Physiology of behavior. Allyn & Bacon.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקציה, המערכת המגנו-סלולרית ורכיבה על סוסים, נופר ישי-קרין. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 24/10/2017, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=572

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.