מצוקות בכתבי יד ובציורי ילדים
כהורים וכמורים, אנו מתבוננים בילדים מדי יום ובוחנים מן הצד את התקדמותם ובחירותיהם. לעיתים אנו מוזמנים על ידם, ליטול חלק בתהליכים אלו, אך פעמים רבות אנו מתבקשים או נאלצים שלא להתערב.
כתוצאה מכך, שאלות רבות נותרות ללא מענה: האם אנו יודעים באמת את מצבו של הילד? האם כשיזקק לעזרה, יפנה אלינו? האם נגלה את הקושי בזמן, או שמא יהיה זה מאוחר מדיי?
לצורך כך נכתב מאמר זה, מתוך נקודת מוצא אחת ומרכזית: כתבי היד וציורי הילדים הם כלי שפתי נוסף בו משתמשים הילדים, ודרכו ניתן להבין את רחשי ליבם ולסייע להם בעת הצורך.
מצוקות בציורי ילדים
תחום ציורי הילדים הוא תחום רחב ומגוון אף יותר מכתבי היד. כאן, ההתבטאות היא חופשית יותר , ונטולת הגבלות וכללים. כל בחירה שהילד מבצע בציור, מושפעת בדר"כ ממצבו הפיזי, המנטלי והנפשי ופחות מהצורך לחקות ולעמוד במשימה שהוכתבה מגבוה. (לכן, אגב, חשוב לייחס משמעות לשירבוטים, שיופיעו מאוחר יותר, בצידי המחברת).
להלן, מספר סימנים שיש לתת עליהם את הדעת, עם הופעתם בציורים:
1. כל תופעה קיצונית שהיא – שימוש לאורך תקופה ארוכה במיוחד בצבע אחד תוך סירוב להשתמש בצבעים אחרים, או לחילופין ציור שחוזר על עצמו שוב ושוב (וכאן יש לסייג, את הציורים המאפיינים תקופות נורמטיביות בקרב ילדים – תקופת הלבבות של גיל חמש וכד').
2. רגרסיה פתאומית בשלבי הציור – למשל, ילד בן 6 שעד כה צייר באופן צורני וסימבולי חוזר פתאום לשלב השרבוט. הרגרסיה הפתאומית מגנה על הילד משום שהוא חוזר לשלב מוכר ולכן בטוח יותר עבורו – תפקידנו כהורים וכבעלי מקצוע להיות ערים לתופעה זו.
3. שימוש בלחץ חלש מאוד – כאן יש לבדוק האם התופעה נובעת מסיבה פיזיולוגית (טונוס שרירים נמוך וכד'), במידה ושללנו אפשרות זאת יעיד הדבר על חוסר בטחון ותחושת חוסר אונים לגבי יכולת התמודדותי עם העולם.
4. מיקום אלמנטים בצידי הדף – ילדים רבים החווים קושי בהשתלבות חברתית, או חשים שנוכחותם אינה משמעותית לסובבים אותם, ימקמו בית/פרח/ דמויות בצידי הדף, תוך שקיים רווח גדול ומשמעותי במרכז הדף.
5. ציורי דמויות מעוותות ומפלצתיות – שיניים חשופות, ידיים גדולות ומאיימות ובעיקר דמויות חסרות כל צלם אנוש , יעידו על כך שלילד יש קושי ובעיקר פחד גדול מהתמודדות עם הסובב אותו. מן הראוי לציין, כי ילדים רבים (ובעיקר בנים) אוהבים לצייר מפלצות ודמויות כוחניות, ולא כולם מעידים על מצוקה. ציור יהפוך למצוקתי רק כאשר מתקיימים מספר תנאים גרפולוגיים כגון: קו שבור ורוטט וכד'.
6. ציורים שבלוניים ונוקשים מדיי – כאשר הציור אינו תולדה של התבטאות חופשית, יש לבחון אפשרות שהילד חווה קושי כלשהו. כאשר הילד מקפיד יתר על המידה ש'לא לצאת מהקווים', מקפיד מאוד על המסגרת של הציור, צובע בלחץ חזק כל כך עד שנוצר חור בדף, ובעיקר יוצא מכליו כאשר אינו מצליח במשימה זו, יש לבחון אפשרות של קושי בהתמודדות עם מצבים לא צפויים/ מצבי חרדה ובעיקר פחד מביצוע לא מושלם.
7. השמטת צד בחלק מהדמויות (למשל: ציור יד רק בצד ימין) – עלולה להעיד על בעייה פיזולוגית או בעייה בראייה, כמו גם הפרעות ריכוז. מעבר לכך, יש לבדוק מבחינה פסיכולוגית מדוע התופעה חוזרת על עצמה , באופן כה עקבי.
8. הצללת איברים /הצללת הדמות כולה – כאשר ילד בוחר להצליל את כל הפנים, או לחילופין רק את איזור איברי המין קיימת אפשרות להתעללות מינית ולתחושת דחייה.
9. שקיפויות למיניהן – הכוונה לציור בו רואים את מבנה הראש מבעד לכובע, רגליים מבעד למכנס וכד' תופעה שנחשבת לנורמטיבית עד גיל 7,8 מעבר לכך יעיד הדבר על קשיים בתחום הרגשי ובתחום הקוגניטיבי (קשיי ריכוז, חשיבה מבולבלת) והתנהגות רגרסיבית בתחום הרגשי.
אלו רק חלק קטן מהדוגמאות הרבות הקיימות בתחום. כמובן שבכל נושא ציורי דמויות אנוש מופיעות מצוקות רבות בחלק מהאיברים, בציורי בית נוכל למצוא השתקפות של היחסים המשפחתיים ולכל ציפור ברקיע הציור, ענן חולף ופרפר חופשי יש משמעות עמוקה ומשמעותית יותר.
בתחום איתור מצוקות בכתב היד בקרב ילדים ובני נוער, נוכל למצוא אלמנטים דומים המעידים על מצוקה, כגון הדברים שצוינו לעיל: נוקשות בתנועת הקו ושימוש בלחץ חזק שיעידו על מתח מוגבר, ומצד שני תנועה רפויה מדיי המעידה על חוסר מוטיבציה ואדישות. מעבר לכך קיימים מספר אלמנטים האופיינים רק לכתבי יד, להלן חלק מהם:
1. אותיות צרות וצפופות, בדר"כ בכתב איטי – יסמלו קושי וחרדה תוך רתיעה מפעילות עצמאית.
2. כתב הנדבק לבסיס השורה ומלווה בתנועה כפייתית כללית על הדף – יופיע בדרך כלל אצל ילדים ובני נוער הסובלים מלחץ נפשי מוגבר ומתקשים בהתמודדות עם מצבי חוסר וודאות.
3. איזור עליון מעוות או מוגזם – כאשר האותיות העולות מן האיזור האמצעי (ל',ף'...) מופיעות מעוותות או בעלות עיקול לכיוונים שונים, יעיד הדבר על העמדת פנים, וחרדה להיחשף באופן טבעי.
4. גלגולים פנימה והשתבללויות – אופייני לגיל ההתבגרות ומעיד על נטייה אינטרוברטית והתגוננות מפני פלישות, כאשר הדבר מופיע בשילוב עם סימני מצוקה אחרים, הוא חוצה את הגבול שבין נטייה האופיינית לגיל למצוקה.
5. קווי כיסוי – כאשר הכותב חוזר על הקו, מכסה או מכפיל אותו. זהו אחד הסימנים המרכזיים למעוכבות ובעיות אמינות למינהן. תלמידים החשים עומס יתר, אכזבה מכישלונם ופחד להעיז ולצעוד בדרך חדשה, 'ישחיתו' את כתב היד ע"י ביקורתיות יתר ונוקשות .
6. קווים שבורים, מרוסקים ואותיות מפורקות – יופיעו כאשר הילד מתקשה לשמור על חזית מושלמת כלפי חוץ ומתחילים להתגלות סימני משבר, שעלולים להתפרץ באופן פתאומי ומלא עוצמה.
7. מרווחים לא סדירים בין אותיות, מילים ושורות – אופייני לכתב הילדי אך בגיל ההתבגרות מעיד על קושי בתחום הקשב והריכוז, פעילות יתר וקושי בהתמדה עקבית במשימה אחת.
מן הראוי לציין, שגרפולוגיה אינה מורכבת מסימן אחד ובכל תהליך של אבחון גרפולוגי חייבת להתבצע הצלבת נתונים ממספר סימנים גרפיים. רק כאשר מתבצעת הצלבה זו, בשילוב עם ידע וניסיון רב בתחום ניתן יהיה לקבוע האם מדובר בתופעה נורמטיבית ואופיינית לגיל? האם מדובר בתופעה חולפת ורגעית? או שמא, מדובר בסימן מצוקה שיש להתייחס אליו בכובד ראש.
הסימנים שצויינו במאמר זה, הם רק חלק מקשת רחבה של סימנים המופיעים בציורי ילדים ובכתב יד של ילדים ובני נוער. עם זאת, יתכן ותמצאו בכתב יד או בציור תופעה כלשהי שהוזכרה כאן, והיא לאו דווקא תעיד על מצוקה וזאת משום שהיא משולבת עם סימנים חיוביים רבים המבטלים אותה.
בכל מקרה של התלבטות, מומלץ להיות ערים לתופעה ולפנות כמובן למאבחן מקצועי.
מיכל וימר - גרפולוגית מומחית בפענוח ציורי ילדים
בעלת מדור קבוע בירחונים: "להיות משפחה" ו"משפחה טובה"
www.michal-wimmer.com info@michal-wimmer.com