לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
'מעקף רוחני''מעקף רוחני'

'מעקף רוחני'

דעות | 8/8/2014 | 20,447

'מעקף רוחני' הוא מונח המתאר שימוש באמונות, פרקטיקות ושפה רוחנית על מנת להמנע ממגע עם רגשות כואבים, פצעים נושנים וצרכים התפתחותיים של האדם. יואל בלום מבקש להסב את תשומת... המשך

 

'מעקף רוחני'

מאת יואל בלום

 

 

נתחיל ברשותכם בסיפור זן:

כששואלים את מורה הזן ג'או ג'ו: 'כשבן אדם משתחרר באופן מלא, כשנגמרים כל הכתמים וכל הזיהומים וכל החטאים, איך נראית המציאות אז?' אומר ג'או ג'ו: 'אצלי אין מקום לשרלטן כזה'.

אני אוהב את ג'או ג'ו ואת סיפורו וחבל שאני לא יכול לומר לו זאת ולהכיר לו תודה. משום שבעיני, בסיפור זן קצר ומופתי זה הוא מבטא אמת עמוקה שמהווה נוגדן חריף ומקורי כנגד תופעה רווחת. במה דברים אמורים? בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה שכיחה בה העיסוק בניו אייג' או בשם הכולל "רוחניות" משמש כמפלט מהתמודדות עם קשיים תוך- נפשיים, בין- אישיים וחברתיים. תופעה זו ניתן לכנות בשם 'מעקף רוחני'.

באופן אישי, ההגות והפרקטיקה הבודהיסטית תורמות רבות לחיי האישיים ומעשירות את עבודתי הטיפולית באופנים שונים. אני מאמין שהפרספקטיבה העמוקה של הבודהיזם בנוגע לנפש ולסבל האנושי פותחת נקודת מבט רחבה להפליא על החיים, ומציעה דרך חדשה של הוויה. עם זאת, אני סבור שלא פעם קיימת סכנה שאותה 'רוחניות' תאבד מעומקה ותיהפך ל'חומריות רוחנית' גרידא, כאשר האגו מנצל אותה לצרכיו. אדם שלומד את ה'טריקים' והתשובות של ה'משחק' הרוחני, עלול לנסות לחקות את הלך הרוח הרוחני, אך למעשה לעשות בו שימוש נוירוטי, מסולף והגנתי. בטור זה אני מבקש להרהר בתופעה זו ולהציע לה מובן פסיכולוגי.

הראשון שעשה שימוש במונח 'מעקף רוחני' היה הפסיכולוג ג'ון וולווד, בשנת 1984. אודות מונח זה כותב ומפרט גם מאסטרס בספרו המקיף על מעקפים רוחניים (2010):

"המונח מתאר שימוש באמונות ובתרגולים רוחניים על מנת להימנע ממגע עם רגשותינו הכואבים, עם הפצעים הנושנים שלנו ועם צרכינו ההתפתחותיים. תופעה זו שכיחה יותר מכפי שאנו עשויים לחשוב. אחת הסיבות לשימוש ב'מעקפים רוחניים' היא שאנו נוטים לגלות חוסר סובלנות לפגוש ולעבד את כאבינו, ומעדיפים פתרונות מטשטשי כאב על אף הסבל שפתרונות אלו עלולים להעצים בהמשך. בגלל ש"פתרונות" כאלה כה מושרשים בתרבותנו ועברו נורמליזציה, 'מעקף רוחני' מבטא למעשה את ההרגל הקולקטיבי שלנו להפנות את גבנו למה שמכאיב, כמעין שימוש במשכך כאבים שמלווה בתופעות לוואי שנראות לנו מינימליות למדי. למעשה, מדובר באסטרטגיה שלא רק נועדה להימנע מכאב, אלא אף נותנת לגיטימציה להימנעות שכזו.


- פרסומת -

מעקפים רוחניים מופיעים באופנים שונים. אספקטים של מעקפים רוחניים כוללים: ניתוק קיצוני, הדחקה ו"הירדמות" רגשית, הדגשת- יתר של "חיוביות", פוביית- קונפליקט שעלולה לצאת משליטה ולעורר רגשות זעם, חמלה עיוורת נעדרת כל קונטקסט, התפתחות חד- ממדית שנוטה לכיוון אחד (למשל אינטליגנציה קוגניטיבית ש"נזנחת" ולא מתפתחת ושנמצאת הרחק מאחורי אינטליגנציה רגשית או מוסרית, או להיפך), שיפוט עצמי שממעיט ומטשטש את הצדדים הפחות נעימים של האישיות, ומחשבות שווא בדבר הגעה לרמה גבוהה יותר של הוויה."

גם המורה הידוע צ'וגיאם טרונגפה, שהיה המורה הטיבטי הראשון, שלימד במערב, ואחת הדמויות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על התפתחות הבודהיזם באמריקה, פיתח את הרעיון ואבחן את האופן הבעייתי שבו אנשים בעולם המודרני מאמצים דרכים רוחניות, ובכלל זה את הבודהיזם, כאשר הם מתייחסים אליהן כאל מוצר צריכה. את הנטייה הזו, להעמיד את הרוחניות בשירות האגו ולהתגאות ולהתהדר בה, הוא כינה בשם "רוחניות חומרית". "חשוב לראות שהנקודה העיקרית של כל תרגול רוחני היא לצאת אל מחוץ לביורוקרטיה של האגו," כתב טרונגפה. "זאת אומרת, לצאת מהתשוקה המתמדת של האגו להשיג גרסה גבוהה יותר, רוחנית יותר, טרנסצנדנטית יותר של ידע, דת, מוסריות, שיפוט, נוחות - או כל מה שזה לא יהיה שהאגו המסוים מחפש. צריך לצאת אל מחוץ למטריאליזם הרוחני. אם לא נעשה כך, אם אנחנו למעשה נתרגל אותו - אז אנחנו עלולים בסופו של דבר למצוא את עצמנו מחזיקים באוסף עצום של דרכים רוחניות. אנחנו עשויים להרגיש שהאוסף הזה הוא מאוד יקר לנו... אבל בסך הכול יצרנו חנות, חנות עתיקות". (טרונגפה, 1973).

למרבה השמחה, לפחות בתחושתי, "ירח הדבש" עם מושגים וגחמות רוחניות מתחיל להיחלש. מספיק בועות התפוצצו, מספיק מורים רוחניים, מזרחיים ומערביים, נתפסו עם המכנסיים למטה. הואליום המטפיזי בצורתו השטחית מתחיל להתפוגג. לדעתי, הכמיהה לרוחניות אותנטית יותר והשינוי בכיוון זה יתרחש כאשר 'המעקפים הרוחניים' יצטמצמו. וזה לא דבר קל כפי שנשמע מכיוון שמשמעות הדבר היא שנחדול מלהפנות את הגב אל כאבינו, שנפסיק לטשטש את עצמנו ולצפות שהרוחניות תגרום לנו להרגיש טוב יותר.

אני מאמין כי רוחניות אמיתית קוראת למשהו יותר ריאליסטי, מקורקע ואחראי, או בלשונו הציורית והחיה של מאסטרס (2010):

"למשהו חי, חיוני ואינטגרטיבי. משהו שמנער אותנו עד לעצם. רוחניות אותנטית אינה איזה פלירט או באזזז של "ידיעה", וגם לא איזו תופעה פסיכודלית זרחנית, אלא כדור אש, גם של אור וגם של חום, שמשחרר ומקדם את הריפוי ואת ההתעוררות שאנו זקוקים לה. בדרך כלל, כשאנו לכודים במעקפים רוחניים, אנו אוהבים את האור אך לא את החום. כשאנו מוצאים את עצמנו במעקפים רוחניים, אנו מעדיפים לעשות תיאוריטיזציה של הנושא, להדחיק את האש במקום לנשום אותה באופן חי. מהללים את האהבה הבלתי- מותנית אבל לא מאפשרים לאהבה להופיע באופנים יותר מאתגרים ואישיים. זאת, משום שאם נעשה כך, הדבר יהיה חם מדי, מפחיד מדי, יותר מדי מחוץ לשליטה, מעלה דברים מעל פני השטח- דברים שמזמן הדחקנו או התכחשנו להם. אבל אם אנו באמת רוצים את האור, אנו לא יכולים להימנע מהחום. כמו שאמר ויקטור פרנקל: "מה שנותן אור חייב להמשיך לבעור". ולהיות עם חום האש אין פירושו רק לשבת עם הקושי במדיטציה אלא לפתח אינטימיות עם כל מה שיש בתוכנו, עם כל כמה שזה עלול להיות מפחיד או עצוב. עלינו לא להסתפק בריטואלים ובדוגמות למיניהן אלא לאפשר מרחב להתפתחות בריאה שתתאפשר רק אם נתייחס לעצמנו באופן אינטגרטיבי- פיזי, רגשי, פסיכולוגי, חברתי ורוחני."

בנקודה זו אני רוצה להצביע על פרדוקס מעניין: אופני החשיבה השונים של הניו אייג' מציגים כסטיקר את התפיסה ש"הכול אחד" אבל בפועל גורמים להפרדה ולפרגמנטציה בגלל הדחייה של מה שמכאיב. בכך הם משטיחים, שלא לומר מבטלים, אספקטים שלמים של החוויה האנושית. אותם חלקי- עצמי מוכחשים הנותרים קבורים עמוק בתוך הנפש, ואשר לא עובדו ולא בוטאו, עלולים לפרוץ בהמשך בדרכים הרסניות. בהקשר זה, אני נזכר באמרתו של ויניקוט הגדול: "אם חברה נמצאת בסכנה, אין זה בשל תוקפנותו של האדם, אלא בשל הדחקת תוקפנותם האישית של יחידים". הזנחה של אספקטים אלו של עצמנו דומה להורה שמשאיר את ילדיו ללא הזנה מספקת. בעיני, כל דרך רוחנית, מזרחית או מערבית, שלא מתמודדת באופן מספק עם צרכים פסיכולוגיים, ולא רק בהקשרים רוחניים, מובילה למעקפים רוחניים.


- פרסומת -

מעקפים רוחניים לא רק שמרחיקים אותנו (ללא הצלחה) מהכאב ומהסוגיות האישיות הקשות, אלא הם גם מרחיקים אותנו מן הרוחניות האותנטית שלנו. הם מותירים אותנו במעין לימבו מטפיזי, איזור של נחמדות מוגזמת ומלאכותית. בכך הם מונעים מאיתנו לחוות את מכלול האנושיות שבנו.

אבל הבה גם לא נחמיר עם עצמנו יתר על המידה מפני שכולנו עושים שימושים כאלה ואחרים על מנת להרגיש טוב עם עצמנו. אנו לא צריכים להתבייש במעקפים הרוחניים הללו אלא להתבונן בהם בעיניים פקוחות ולפתח פרספקטיבה בריאה ושלמה יותר.

על התנסויותיו עם מעקפים רוחניים כותב מאסטרס (2010):

"יצא לי לפגוש לא מעט אנשים שתיארו את עצמם ככאלו שנמצאים "על דרך רוחנית", בעיקר דרך תרגול מדיטציה. חלק גדול מהם היו מובטלים, נחמדים, משתדלים להיות "חיוביים ולא שיפוטיים" ובדרך כלל בעלי תפיסה עצמית נוקשה (פרדוקס? לא באמת). אפשר היה לשמוע מהם אמירות בנוסח: "אסור לי לבטא כעס", "אני צריך להיות יותר אוהב", "אני צריך להיות יותר פתוח לאחר שאני מתרגל מדיטציה". הם נלכדו בסבך של תפיסות ואמונות שחשבו שיסייעו להם להרגיש טוב יותר עם עצמם, אולם בפועל בעבע בתוכם עירום זועק של כאב וצרכים. הם הטיפו לאחדות וכוליות אולם באופן פרדוקסלי נטו לחשיבה מפוצלת של: רוחני מול לא- רוחני, גבוה מול נמוך, חיובי מול שלילי. דרכים מעודנות יותר של מעקפים רוחניים התבטאו באמירות כגון: "לפגוש הכול עם חמלה וקבלה"- הצהרות שהיו חסרות כיסוי משום שהתבססו על הכחשה עצמית, אי- מודעות לצרכים אישיים חיוניים ואידיאליזציה נוקשה וסטריאוטיפית."

אני יכול לשתף מניסיוני הקליני, כי בפסיכותרפיה עם מטופליי, כאשר הם עוברים תהליך שבמהלכו הם מפתחים מערכת יחסים אינטימית יותר עם כאביהם וקשייהם, מגלים בלב פתוח יותר תובנות אודות המקורות של מצוקותיהם, שוהים במרחב בו מתאפשר לגעת בחוויות רגישות וכאובות, באווירה אוהדת של הבנה ותקווה ועל מצע של תמיכה וביטחון- אזי מתאפשר תהליך משמעותי של חקירה, גילוי פנימי, צמיחה וגדילה נפשית.

ללא מעקפים רוחניים אנו עשויים לחיות חיים יותר שלמים, אינטגרטיביים, עמוקים, אוהבים ושפויים. חיים של אותנטיות שבהם התוך- אישי, הבין- אישי והרוחני כולם מקודשים ומאפשרים חיים מלאים.

 

 

מקורות

Masters, R. A. (2010). Spiritual Bypassing: When Spirituality Disconnects Us from What Really Matters. North Atlantic Books.

 

Trungpa, C. (1973). Cutting Through Spiritual Materialism. Boston: Shambhala.

Welwood, J. (1984). Principles of inner work: Psychological and Spiritual. The Journal of Transpersonal Psychology. 16 (I), 63-73.

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
מיה אטלי זלצר
מיה אטלי זלצר
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
סילבנה הקיאר
סילבנה הקיאר
פסיכולוגית
מורשה לעסוק בהיפנוזה
אונליין (טיפול מרחוק), אשקלון והסביבה
ד"ר רן ליטמן
ד"ר רן ליטמן
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
שוקי (יהושע) קדוש
שוקי (יהושע) קדוש
פסיכולוג
חיפה והכרמל
גלית מור
גלית מור
חברה ביה"ת
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
ערן מרגלית
ערן מרגלית
פסיכולוג
מודיעין והסביבה, פרדס חנה והסביבה, נתניה והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

בן שלישבן שליש7/8/2018

תודה רבה, ותוספת קטנה.. תודה רבה על המאמר המתומצת והמדויק, הסיפור זן אמר את הכל בתיבול הומוריסטי נהדר! אני רוצה להוסיף שהשימוש במעקפים רוחניים קורה גם בחיי היום יום של כולנו וגם של רבים ממטופליי, גם מבלי לנופף בדגל של דרך רוחנית מסויימת או תרגול מסוים.
אסביר: כפי שכתבת יפה המעקף קורה כאשר אדם משתמש ברוח כדי להימנע מכאב, הדבר בא לידי ביטוי גם כאשר מטופלת שמסרבת לקבל את גילה מגדירה את עצמה כ'חסרת גיל' (ארכיטיפ puer aeternus); צורה נוספת נפוצה מאוד של מעקף רוחני- 'אני לא מפחד מהמוות כי אני מאמין בגלגול נשמות'; הביטוי 'לשחרר' (את הכאב, הלחץ, הפרידה, הטראומה) הוא מעקף ניו אייג'י קלאסי אליהם התייחסת. מטופלת שעברה אונס שמספרת שהיא שחררה את הטראומה בכך שהיא השליכה אותה לאש. וכו'...
כמובן כמו בכל מהלך בקליניקה אני תמיד בודק עם עצמי- האם זהו מעקף או לא, האם יש פה שימוש שימוש ברוח או חיבור למימד הרוחני של החוויה?
תודה יואל

יואל בלוםיואל בלום18/12/2017

התנצלות.
צוות פסיכולוגיה עברית הסב את תשומת ליבי בנוגע לכך שפריט ביבליוגרפי מרכזי אשר עליו התבססתי רבות בטור זה שכתבתי בשנת 2014- לא הוזכר כלל בגוף הטקסט ואף לא ברשימת המקורות בסופו. אני מבקש להביע את התנצלותי העמוקה על כך ומודה על כך שהדברים הובאו לתשומת ליבי. לטקסט הנ''ל באנגלית של אוגוסטוס מאסטרס הגעתי בעקבות הפנייה של חבר. קראתי אותו באחת ובשקיקה ומכיון שדיבר אלי מאוד- תרגמתי חלקים ממנו לעצמי. עקב חיפזון יתר וחוסר תשומת לב מספקת עשיתי קופי- פייסט לחלקים מהטקסט מבלי לציין מראה מקום ומבלי לכתוב את המקור בביבליוגרפיה, כפי שכן עשיתי למקורות הנוספים בטור. צר לי מעומק ליבי על הטעות הזו שנעשתה בשוגג ואני לוקח עליה את אחריותי המלאה. כתבתי מספר מאמרים ובכולם יש סימוכין מלאים וביבליוגרפיה כנדרש. זו אתיקה בסיסית בעיני. כאמור אני מתנצל על חוסר תשומת לב מספקת מצידי על כך שהמקור המצוטט הושמט מן הטור ושקטעים מן הטקסט המתורגם הובאו ללא מרכאות שמהן ברור שאני מצטט. טקסטים אלו לקוחים מתוך ההקדמה של ספרו המקיף של מאסטרס באנגלית משנת 2010 בנושא מעקפים רוחניים. להלן לינק שבו ניתן לקרוא את ההקדמה לספר:
http://robertmasters.co...al-bypassing/

יואל בלוםיואל בלום30/9/2015

אבנר, תודה רבה. אני שותף בכל ליבי להארות ולהערות שלך לגבי מעקפים בכלל ומצטרף לדבריך כמובן שהנושא קשור קשר בל יינתק לסוגיות אתיות.
ועם נרחיב זאת עוד יותר, ניתן לראות גם את המעקפים הרבים שבהם נבחרי ציבור משתמשים במעקפים שונים במסווה של ״טובת המדינה״ לשם הגשמת אינטרסים אישיים. ותוך כדי כתיבת מילים אלו, עולה בדעתי שסוגיית המעקפים רלוונטית (גם במישור האתי) לרפורמה החדשה בשרותי בריאות הנפש (על כך כתבתי את הפוסט האחרון שלי), תוך זריית חול בעיני הציבור דרך הצגה מעוותת וסטרילית של הרפורמה. ושוב, תודה רבה על דבריך!

אבנר הכהןאבנר הכהן30/9/2015

הבעת תודה ועל מעקפים בכלל. ראשית, תודה לך על שכתבת על נושא לא נוח, שכן יש בו ביקורת (מוצדקת) על 'מורים' רוחניים כוזבים.
יש בכתיבתך תרומה חשובה להסרת מעטה פוֹלְסִי הקיים לא פעם במקומות אלה.
המחשבה שעלתה בי לאחר הקריאה היא על ההיבט היותר אוניברסלי של הדבר;
כלומר, על מעקפים-טרנספרנסיאליים בטיפול, על מעקפיי-דעת והעמקה בהוראה, על מעקפיי-צדק בתשובות הלכתיות ועוד....
במילים אחרות, על כל המקומות בהם דמות הסמכות משתמשת במניפולציה (מודעת או שלא מודעת) להוביל את המטופל/מונחה/תלמיד אל שבילים עוקפים המתחזים לאמתיים ובעלי ערך, בכוח סמכותם-המיוחסת.
מכאן, שיש פה אולי אף שאלה של ניצול אפשרי (abuse) ולא רק כזב. דרך עדשה זו, מאמרך הוא עבורי, גם מאמר בתחום האתיקה. ושוב תודה.

יואל בלוםיואל בלום17/3/2015

תודה ציפי!.

ציפי גליקציפי גליק17/3/2015

מעניין. אהבתי לקרוא ולשחק בראשי עם המושג 'מעקף רוחני'. כך שעולה בי השאלה, פסיכואנליזה או בודהיזם? וכנראה התשובה הנכונה מבחינתי היא רק לא שימוש יתר בכל אחת מהדרכים הללו. תודה יואל!

יואל בלוםיואל בלום9/11/2014

תודה חגית.

חגית מויאלחגית מויאל9/11/2014

תודה יואל. ויופי של מאמר, דיבר אליי בגובה העיניים ןמתחברת עם דבריך .
חגית

יואל בלוםיואל בלום28/9/2014

אילנה תודה רבה על דבריך. כותב לך תגובה בפרטי..

אילנה בן צוראילנה בן צור28/9/2014

אין חכם כבעל נסיון. אני רק יכולה להסכים עם כל מלה ומלה שנכתבה כאן.
עברתי אי אלו מעברים רוחניים,ואני לא מדברת על הניו אייג',אני מדברת על חוויות רוחניות חזקות שצמחו בנפש שלי,אם בעקבות מבנה כימי של המוח שלי,או שמה מבנה הנפש שלי חיפש מפלט ומצא את עצמו מעורר חוויות חוץ גופיות,מסעות אסטראליים וכלה ב'ראיית הנולד'. כל הנ'ל הביאו אותי לחזרה בתשובה . 16 שנים הייתי במעקף רוחני מאוד אינטנסיבי,וכל האמור לעיל מתאים לי ככפפה ליד. הדחקה,חסד,התעלמות מהאני...וזה רק חלק מהדברים שהיום אני צריכה לעמוד מולם, זה לא פשוט,זה אפילו קשה...קשה מאוד.
אני דלת אמצעים,שאם לא כן,הייתי יותר משמחה לפגוש את בעל המאמר,ולצלול איתו לדרך בה אתחיל להתמודד באמת עם כאבים טראומטיים קשים מאוד שעברתי מילדותי...וכמעט עד הלום.
היום אני תלושה,בין לבין...לא מבינה היכן הייתי,ולא בטוחה לגבי עתידתי. אני מנסה בכוחות עצמי להתעלות ולהכיר ולהנות מהדברים הקטנים,הבנאליים...רק לסבר את האוזן,החזרה בתשובה היתה רק המשך להדחקות שחיפשו מענה בדרכים שונות ו'רוחניות'.
תודה.
אילנה.

יואל בלוםיואל בלום24/8/2014

רות תודה רבה!. מאוד מתחבר לדבריך ותודה על הפרגון.

רות נצררות נצר24/8/2014

חשוב ומוכר מימים ימימה.. יואל מאמרך חשוב. המונח מעקף רוחני הוא בעל ערך. 'סכנת רוח' זו ידועה מכבר. כתבתי על כך בספרי 'מסע אל העצמי' עמ' 217, בפרק על ההארה. וכן אריך נוימן כתב על כך בספרו האדם המיסטי, כשהוא מבחין בין המיסטיקן הכוזב למיסטיקן האמיתי. עם זאת חשוב שוב ושוב להזכיר זאת לכולנו. ולא לברוח עכשיו אחרי המלחמה לפיתוי של 'מעקף רוחני'. רות נצר

יואל בלוםיואל בלום18/8/2014

ביון- התקפות על חיבורים. אסוציאציה נוספת שעלתה בי לאחר שכתבתי את הפוסט קשורה להתקפות על חיבורים של ביון. אפשרות אחת היא שניתן אולי לתפוש את המעקף הרוחני גם כהתקפה על החיבור בין חלקים שונים של האדם בתוכו. הנסיון לחיבור וההבנה שבעקבותיו, עלולים לעורר התנגדות, משום שהוא מביא עימו רגשות קשים, שזה מה שמעקף רוחני מנסה באופן לא מודע למנוע. וגם: שהמעקף הרוחני יכול להיות קשור גם להרס היכולת לסקרנות בגלל ההתקפה שלו על חשיבה תחת רציונליזציות של ההגות הבודהיסטית. ואני אעצור כאן (:

יואל בלוםיואל בלום18/8/2014

מנשה תודה!. מנשה, קראתי עכשיו את מאמרך והוא נפלא בעיני והרחיב והעשיר את נקודת מבטי. ובהחלט מסכים איתך שמעקף רוחני משמש כמנגנון הגנה מוסווה. וגם אהבתי מאוד את ההקשרים וההמחשות השונות במאמרך. ותודה רבה על תגובתך!

מנשה כהןמנשה כהן18/8/2014

מעקף רוחני כמנגנון הגנה. שלום יואל. התחברתי לדברים וגם כתבתי על מעקפים רוחניים במאמר שלי 'אני חושב - אני לא קיים?' שפורסם בפסיכולוגיה עברית. בעיקרון, מעקף רוחני ממלא בצורה מוסווית תפקיד של מנגנוני הגנה.
מנשה

יואל בלוםיואל בלום12/8/2014

מרונה תודה (:.

מרונה לורברבלטמרונה לורברבלט12/8/2014

תודה. על המשגה עדינה של מה שבשפה בוטה יותר, עשוי להיאמר כ-
'יש הבדל בין אנשים רוחניים ובין כאלו שסתם עושים רוח'

יואל בלוםיואל בלום11/8/2014

אילה, מתחבר למילים שכתבת ותודה רבה..

אילה אילוזאילה אילוז11/8/2014

תודה על דברים חשובים. התשוקה אינה מכשול, היא כוח חיים. הכאב אינו תחושה חולפת ולכן לא ממשית - הוא הזדמנות לחוויה ולמידה. כמה קשה לתת מקום לכל, כמה חשוב.

יואל בלוםיואל בלום10/8/2014

תודה רבה דבורה!.

dvora ashkenazidvora ashkenazi10/8/2014

תודה. מאמר חשוב . תודה על הדברים שכתבת והעלית