×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

ספרים באורך מלא

על צפרדעים, נסיכות ומטפלים

האם ראוי לספר לילדים סיפורים ואגדות המכילים לעתים תיאורים אכזרים ואפלים, העלולים להפחיד את צאצאינו ולערער את נפשם הרכה?

מתפרסם מ 4/12/2004 | 23,592 צפיות

תגיות: | |

בימים אלו הספר יוצא לאור בדפוס בעריכה מחודשת ומאויירת. לפרטים

על צפרדעים, נסיכות ומטפלים

 


 

 

על צפרדעים, נסיכות ומטפלים

ד"ר רוברטו מיטלפונקט
 

 

 

ראה אור באתר פסיכולוגיה עברית , אפריל 2004

 

 

"המכמורת עבור הדגים - משתפסת את הדגים, אתה יכול לשכוח את המכמורת.

המלכודת עבור הארנבת - משתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת.

המילים עבור המשמעות - משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים.

מי יתנני אדם ששכח את המילים בשביל להחליף אתו מילה".

צ'ואנג טסו

מתוך האחרית דבר:

אנו חיים בתקופה שבה העולם, הנשלט על ידי דוקטרינות וחברות כלכליות שאכזריותן משתווה למכשפות הכי רעות באגדות, הפך להיות מקום לא בטוח לצמיחת פרחי לב הזהב או ברווזונים מכוערים שלוקח להם זמן להפוך לברבור.

הכל צריך להיות מהר, קצר ולעניין. אנו מופגזים במידע שאי אפשר לקלוט, אוכל מהיר שאי אפשר לעכל, ודחף להשיג עוד ועוד. נראה שאגדות כבר לא מסתיימות במלים "והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה", אלא במשפט קצר ותכליתי, "לחיות באושר ובעושר עד העצם".

יש צורך להציל את המקומות הבטוחים שבהם הנשמה יכולה להתרפק, להתכרבל ולמצוא מפלט ומנוח. האגדות והסיפורים, יחד עם השירה, הם "שמורות הטבע של הנפש", שאותן עלינו לשמר ועליהן להגן מפני כל פגיעה. "ונשמרתם לנפשותיכם" מצווים לנו בפרקי אבות.
אני מדמיין מבצע של החברה להגנת הטבע שבמסגרתו נגן על נפשות רכות, על ציפורים בראש ועל חלומות כמוסים.

אולי, כל עוד נמשיך לספר אגדות ולהאמין בנסים ובנפלאות, לא הכל יהיה אבוד. 

 

 תוכן :

  • מבוא
  • סיפורי הנפש
  • הצד האפל של "האני"
  • מה מסתיר ומה חושף הסיפור?
  • יציאת הנפש מתוך המקפיא
  • התנאים להתבטאותה של הנפש
  • מתי מספרים סיפור
  • ציפור הנפש
  • דרך ארוכה אל עצמנו
  • לאן מובילה הדרך
  • נולדים לתוך סיפור
  • הסיפור כ"מגרש שדים"
  • הנסיכה והצפרדע
  • פסיכונאוטיקה: נופים מתחלפים בנשמה
  • אחרית דבר

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

מיטלפונקט, ר. (2004). על צפרדעים, נסיכות ומטפלים. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 28/5/2017, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=200

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

רוברטו מיטלפונקטרוברטו מיטלפונקט20/2/2007

תגובתך. הפרס הגדול ביותר שיכול מחבר לקבל הוא ההתרגשות של הקוראים. תודה.
(אגב, ביום א' הבא - 25/2/07- יראינו אותי בגלי צה"ל על הנושא. זה בשעה מוקדמת מאוד אבל: 6:30 בבוקר)

אחת העםאחת העם20/2/2007

מרתק. ככל שאני חוזרת וקוראת שוב את מאמריך, אני מתרגשת ומוקסמת מהעומק הפנימי, מהנשמה  הטובה, ומההבנה העמוקה של  הקשר בין הסיפר האישי והסיפור כמבטא את הנפש.
תודה

אפרתאפרת7/2/2007

לא קלה היא לא קלה דרכנו.. 1. בכל מקום יש תהום לאמיצים.
2. הדרך ארוכה וקשה. אין קיצורי דרך. אם אין דרך צריך לסלול אותה.
3. אימבר המציא את התקווה. ועל כל אחד מאיתנו להמציאה מחדש. רצוי לעדכן מידי פעם.
4. השמש תזרח גם מחר. תשאלו את קהלת.
 

אפרתאפרת6/2/2007

דומם, חי, צומח.. דג חי מים. עוף - קודם שהפך קפוא, מקומו על האדמה או בשמים. בחלום נמצאת האשה במקום שאין בו חיים. לא רק שבתוכה עוף קפוא שמעיד על חוסר תזוזה, היא לא במקום חיותה. היא מתחת לאדמה, היא חסרה מרחבי שמיים, וגם הדג - מחוץ למים - הוא דג מת. מעניין לחשוב מה מסמלים בעלי החיים המובאים: דג / עוף / ציפור. האם צורות קיום אולי מרחב קיום אולי היותם עצמאיים או נשלטים
עניין הציפור מובן לחלוטין.
מעניינת ההתערבות האנושית: מי הקפיא את העוף שבתוך האשה? האם יש אחראיים נוספים למצב שהגיעה אליו? מי צד את הדג והחליט על חיתוך? האם הדברים בהסכמה? האם ההתערבות לא פולשנית מידי? האם אסיר מתיר עצמו מבית האסורים? מה עניין האוכל כאן? דג / עוף / מסעדה?
מעורר מחשבה.
 

ברקברק21/1/2007

מסקרן ומסוגנן היטב, הינה קטע אהוב עלי מתוך קולות האדמה:. "בים הצפון שוכן דג ושמו קון. מי יודע כמה אלפי מילין גודלו של קון. הוא הופך לציפור בשם פנג. מי יודע כמה אלפי מילין רחבו של גב הפנג. כאשר הוא מזנק ומרקיע לשחקים, כנפיו כעננים המכסים את עין הרקיע. עם תנועת האוקינוס הוא פונה דרומה, אל הים הדרומי - אגם השמים. ב"ספר הנפלאות" כתוב לאמר : כאשר הפנג נודד אל הים הדרומי, גועשים שלושת אלפי מילין של המים. הוא מרקיע עם רוח סופה לגובה תשעים אלף מילין ועף שישה ירחים תמימים. כשעטת סוסי בר; כסופת אבק; יצורים נושמים ונושפים נישאים זה אל זה ברוח. כחולים כחולים השמים, האם זה צבעם האמיתי? האם זה משום שהם משתרעים הרחק הרחק עד אין סוף? מבט אל העולם שלמטה. שוב אותו כחול. ...צוחק הצרצר וצוחקת היונה הקטנה. הם אומרים: כשאנו קמים ומתעופפים, אנו מתקדמים עד לעץ הנוי או השיח הירוק. לעיתים אף איננו מגיעים לשם ונופלים חזרה על הקרקע. לשם מה אותה הרקעה לגובה של תשעים אלף מילין, אותו מסע אל הדרום? מי שיוצא אל השדה, נוטל עימו שלוש ארוחות וחוזר כשבטנו מלאה. מי שפניו למסע של מאה מילין, טוחן את האורז ערב צאתו. מי שיוצא למסע של אלף מילין, נוטל עימו מזון לשלושה חודשים. מה מבינים שני היצורים הקטנים האלה? חוכמה קטנה אינה משיגה חוכמה גדולה; שנים ספורות אינן מגיעות למקומן של השנים הרבות. כיצד אנו יודעים שזה כך? פטריית הבוקר אינה יודעת דבר על דימדומים ועל שחר. צרצר הקיץ אינו יודע דבר על אביב ועל סתיו. אלו הם קצרי החיים. צב המים שמדרום למדינת צ'ו - חי אביב של חמש מאות שנה, וסתיו של חמש מאות שנה. לפני שנים רבות היה עץ שאביבו שמונת אלפים שנה. וסתוו שמונת אלפים שנה. עד היום שמענו רק אודות פנג-טסו שחי שנים ארוכות כל כך והכול מנסים ללכת בעיקבותיו. כמה עצוב! כמה עצוב! ... (בראותו את מעוף הפנג) צחק שלו-הביצה ואמר: לאן הוא חושב שהוא הולך? אני מנתר לגובה של כמה רגליים ומנפנף בכנפיי בינות לשיחים. אין מעוף מושלם מזה. לאן הוא חושב שהוא הולך?  זהו ההבדל בין קטן לגדול. "
מתוך קולות האדמה. תירגם - יואל הופמן.

רוברטורוברטו17/10/2006

אני מודה לך. אני מודה לך על מילותיך ועל הערכתך אלי ולטיפולי. בוא לא נשכח שתפקידי הוא לכוון, להדריך וללוות, מי שבאמת עושה את העבודה הינו המטופל ובזה תלויה הצלחתו.
ואולי, תרשה לי פראפרזה למשפט שלך: כמטפל שלך לשעבר, אני חייב לומר שאתה בן אדם ענק.
אני מכיר בצורך ובזכותך באנונימיות, אך אתה נורא מסקרן אותי :-).
רוברטו.

אביטלאביטל6/10/2006

חלומות מרתקים.

עולות אסוציאציות רבות מהחלומות אותן תיארת עם המטופלת. אני התחברתי בחלום הראשון לא רק לתכני המוות והקיפאון, אלא גם לחווית הלידה - ההוצאה מצידי הבטן שלה את תינוקה - הלא הוא העוף הקפוא. ניתוח קיסרי - "יוצא דופן" וכאן מסתתרת אולי חויה אפשרית של המטופלת שהיא שונה? יוצאת דופן?. אבל שוב לתינוק - חוסר היכולת שלה להחזיק ולהכיל בתוכה ולכן היא קפואה, קמוצה, סגורה עד שצריך לנסר אותה, הקליפה היא קשה ביותר והפחד הגדול הוא שגם בפנים לא יימצא משהו חי ורך, אלא קליפה קפואה ובתוכה עוד קליפה קפואה. המטופלת חוששת שהתוכן הפנימי ייזל ממנה? ולכן היא קפואה (מקפיאה)?

החלום השני מציג את הפחד, בעיני, בצורה יותר ישירה - יש נגיעה. הפחד הוא שיאונה לה רע, לתינוקת שאך נולדה לעולם כלוא. קודם הכלא היה קרחוני הגוף, כעת הכלא הוא חיצוני לגוף - סורגי הכלוב. ניתן לראות דרכו מבלי לנסר אותו, אך יש שוב לנסר אותו כדי לשחרר את הציפור (או למצוא מפתח...). המטופלת בשליטה, מובילה, מחליטה, שומרת ומצליחה להחזיק את "תינוקה" שלא ייפול וייפגע.

ואולי בחלום שלישי, לו נחלם, היה מופיע כבר מוטיב המשולש כדמות נוספת שהיא אישה? עד כאן הדמות הזו ללא הכרה וקיום נפרד, אמה זו היא והיא זו אמה, התינוק זה היא אך גם הוא תינוקה. אולי אתה המטפל שהוא רופא מנתח (בחלום) ואיש שב"כ הוא ייצוג של האם הסימביוטית, המחזיקה ורק בחלומות עתידיים הייצוגים ישתנו ויקבלו הבחנה של מין.

מכיר תודהמכיר תודה6/10/2006

כמטופל שלך לשעבר, אני חייב לומר שאתה בן אדם ענק. עברתי מספר מטפלים בעבר, אבל הגישה הטיפולית שלך מתוך הראייה הייחודית שלך כפי שבאה לידי ביטוי גם בכתיבה שלך, היתה כנראה הדרך הנכונה והפשוטה לפיתרון הבעיות הקשות שלי. עד היום אני משמר בקנאות נוהלים ואורחות חיים שרכשתי באמצעותך, ואני חייב לומר שטיפולך טבע בי או צרב בתודעתי מושגים שלעולם לא ימחו. לדעתי, טיפול מוצלח ניתן לזהותו על פי השפעתו לאורך זמן. ובכן, כאן אני, ולאחר שנים אני יכול לומר שזה עבד. הכלים שרכשתי באמצעות הטיפול העניקו לי את היכולת להתמודד עם המון קשיים שפקדו אותי לאחר הטיפול, וראה זה פלא - זה הצליח לי שוב ושוב, והטכניקות התגלו כיעילות גם לקשיים רבים אחרים. לא אשכח את "המשימות המיוחדות" שנתתי לי לעשות: ציורים מוזרים, קולאזים מיוחדים, תנועות אמנותיות ופעילות ספורטיבית מאמצת. זו היתה שנה מלאת יסורים סבל ודמעות אשר לאחריה נולדתי מחדש  וזכיתי להיות שוב - אני עצמי, נקי מתרופות הרגעה ממכרות ומהרגלי חשיבה מעוותים. אתה מתנה אמיתית לעולם הרפואה. המון המון תודה.

מיכל שיברמיכל שיבר6/9/2006

הקוסם מארץ עוץ. ואוו , מאמר מדהים,ניתן למצוא עוד ניתוחים פסיכולוגיים של "הקוסם מארץ עוץ" באתר הרשמי החדש של הקוסם מארץ עוץ. בעברית כמובן

רוברטורוברטו19/6/2006

קונספט. תודה,
לאיזה קונספט בדיוק את מתכוונת?

ליבנת גליבנת ג19/6/2006

כתיבה יפה. אהבתי את הכתיבה שלך ויותר מכך את הקונספט

נטלינטלי13/4/2006

שפע תודות....

רוברטורוברטו19/3/2006

מאיפה אתה יודע את כל זה...?.

כמו שאני מסביר בהקדמה, היה לי את המזל שספרו לי ספורים ואהבתי גם לקרוא הרבה, השאר עשו החיים והשיחות עם אנשים.

תודה על תגובתך,

רוברטו

דורדור17/3/2006

פשוט כייף לקרוא! מאיפה אתה יודע את כל זה...?.

רוברטו מיטלפונקטרוברטו מיטלפונקט22/1/2006

איך יוצאים?. ראשית כל תודה שגית על  התלהבותך.
דרכים רבות מובילות ליציאה מהמבצר והן ספציפיות לכל אדם ואדם.
המשותף לכולן הוא שחיפוש הדרך הוא חלק ממנה.
כמו שאני אומר בפרקים אחרים, הרבה פעמים אנחנו לא יכולים למצוא לבדנו וזקוקים לנווט שילווה אותנו.
מאחל לך דרך צלחה,
רוברטו

שגיתשגית19/1/2006

התעסקות עצמית...

שלום,

המאמר מדהים, ממש פתח את עיני לגבי עצמי ואחרים אשלח אותו לכמה שיותר אנשים,

תוכל להסביר יותר על דרכים לצאת מהמבצר הדמיוני והאוטומטי? זה ממש יעזור

תודה

רינהרינה29/11/2005

הסיפור שלך.

אני שמחה שהצלחת להגיע לתובנה הבנה ולשיתוף עם חברתך. עשית עבודה יפה, ואני נרגשת עבורך. בהצלחה בהמשך.

אחת העםאחת העם2/5/2005

נפלא למדתי!.

זוהרזוהר16/4/2005

סיפורים.

הסיפורים ריתקו אותי - גם כיפה אדומה בשלל הואריציות - למרות שסיפרתי ושמעתי את הסיפור שוב ושוב - עדיין לא נס ליחו.

גם סיפוריך האישיים על ילדיך ומה שלמדת מהם.

ואחרי שקראתי הכל - ממש הכל,

הסיפור על העוף הקפוא והסיפור של ארז וכוסית הויסקי המשותפת היו חזקים מאוד.

המטפל שלי (טיפול קצרצר של 10 מפגשים) סיפר לי סיפור על מחרוזת - אני לא זוכרת את הסיפור אבל אני זוכרת שעודדתי אותו לספר לי את הסיפור והייתי מוקסמת רק מלהקשיב לו ולקול שלו. אחר כך התחלתי לדרוש מבעלי שיספר לי סיפורים (לא בהצלחה יתרה... לפעמים הוא מסכים לשיר לי).

ולקחתי את המשפט הבא איתי "בכל קשר קיים גם פוטנציאל לפרידה ועזיבה" - וכנראה שזה אחד החששות שלי מקרבה רבה מדי לבני אדם (עדיין קשה לי עם הפרידה מהמטפל למרות שמדובר מראש בטיפול קצר מועד - ובעצם לא נפרדתי כמעט מעולם אלא "מסמסתי" קשרים.)

 

 

מרים ברגמןמרים ברגמן16/4/2005

אתה פשוט גאון.

מרים ברגמןמרים ברגמן15/4/2005

מאוד מאוד יפה - אהבתי..

דליהדליה15/4/2005

ספר מומלץ בנושא אגדות ילדים בהקשר זה.... "קסמן של אגדות"/ פרופ' ברונו בטלהיים.

אברשה טנאאברשה טנא14/4/2005

רק התחלתי לקרוא וכבר נשביתי בקסם. רוברטו שכמותך
אז מה אם הדברים חשופים?
אינני מתבייש לומר שרק נגעתי בקצות הדברים וכבר נשביתי בקסם.
אוסיף ואקרא
ובוודאי גם אוסיף ואגיב.
מה שנגעתי בו מעורר תיאבון.

המושבניקיתהמושבניקית16/1/2005

מחפשת מאמרים על הברווזון המכוער, ביקורת חברתית. [ל"ת].

רוחמהרוחמה21/12/2004

התייחסות למאמר.

        רק רציתי לאמר כי הדברים נכתבו באופן בהיר, עם המון דוגמאות

מה שתרם לי להבין את משמעות הדברים לעומקם. 

המאמר עזר לי מאוד.  תודה. 

רוברטו מיטלפונקטרוברטו מיטלפונקט31/10/2004

חיפושינו.

לפעמים פוגשים ברווזים ולפעמים נסיכות......

תודה, רוברטו

דבורהדבורה30/10/2004

על צפרדעים, נסיכות ומטפלים - פסיכונאוטיקה: נופים מתחלפים בנשמה.

מרתק.

הגעתי בעקבות חיפוש מאמרים על הברווזון המכוער ורותקתי.

אלפי תודות

lillylilly16/10/2004

itaka.

 

efshar ulai leavi et kol ha shir itaka shel kavafis?

ruti2005@coolmail.co.ilruti2005@coolmail.co.il5/10/2004

מוקסמת....

מוקסמת..... אתה צודק  בכל מילה....(מין הסתם אתה מודע לכך...)

אני , כמישהי שכבר הייתה "שם" ורוקנה את תיבת הפנדורה... יכולה להעיד שיש המון בדבריך... יישר כוח....

העולם באמת לא מחכה... הכל ממשיך.. לכן עליינו לחיות את היום... לא לחשוב על  המחר

כי יכול מאוד שאתה מאבד את היום  במחשבה על המחר שאולי לא יגיע...

ואז... אתה נשאר בלי היום.. ובלי המחר!

 

שמי רותי...הגעתי לפה בטעות... חיפשתי תמונות של נוף..."נופים".... ואני פה!

מצחיק אבל אמיתי...

אני בת 27... זה המייל שלי.. ואשמח לקבל תגובות..

ruti2005@coolmail.co.il

"מי שלא חולם...לא זוכה להגשים"....

זהו, שזה לא רק חלום!!!

מיכלמיכל26/9/2004

מעניין מאד. תודה.

robertoroberto25/9/2004

empowering.

hi liat, i{m reading your comments in a wonderful place in south argentina. I hope this new year we all will be empowered by other-s concern and solidarity.

Roberto 

ליאתליאת20/9/2004

תגובה.

נהנתי מאוד לקרא את המאמר, ולחקור בעצם את עצמי ולגלות דברים מעניינים.

זה חיזק אותי להמשיך במשא החיים, בדרך.

תודה

עדי פריעדי פרי3/8/2004

הספר בנתיים מתפרסם רק ברשת.

פלגפלג3/8/2004

מהו שם הוצאת הספרים של הספר? [ל"ת].

הייתי מעוניינת לדעת את שם הוצאת הספרים שהוציאה את הספר לאור, על מתנ למצואו ב"שוק".

תודה, פלג

 

רוברטו מיטלפונקטרוברטו מיטלפונקט6/6/2004

תנאים.

תודה רחל על מילותיך. אנא כתבי לי לדואל הפרטי ונמשיך את הדו-שיח.

רחל קנופ - אזרחיתרחל קנופ - אזרחית30/5/2004

התנאים להתבטאותה של הנפש.

ד"ר שלום,
 
קיבלתי את האתר הנפלא שלך מידיד והרגשתי שאני חייבת לכתוב לך כמה הנני מזדהה עם מאמריך הנכונים והמעמיקים. הנני מאיירת וכותבת (לא מפורסמת), כתבתי ספר שירים ,שני סיפורים והנני מציירת הרבה שנים. כל זאת להקדים ולומר שברצוני לכתוב ספרי ילדים ואחרים וגם לאייר אותם אך מסתבר שעדיין לא הגעתי לידי כתיבה משום חסימות אשר לעיתים נפתחות ע"י קריאת מאמרים או ספרים נפלאים כשלך המיטיבים להכיר את נפש האדם והפותחים בי פתח של אושר מתוך הבנה ורצון ליצירה. 
 
תודה לך על כתיבתך המפרה.
 
בברכה,
רחל קנופ 

שחף        EMAIL:  doarmahir@fastmail.fmשחף EMAIL: doarmahir@fastmail.fm20/5/2004

בלילות מכוסי עבים/ נדמה שהכוכבים כבים/ ולך מוקדשים הניבים/ יען בעזרתך הם שבים ומלבלבים.  
בתשובה לשאלתך - גם את המעט שכתבתי לא יכולתי לדעת בוודאות לולא הייתי תלמידתך.
הייתי רוצה להקדיש את השיר 'עץ הכוכבים' למספרי הספורים על כל ענפיהם ובמיוחד למספר שלנו, שמכשף אותנו בשעוריו:    
 ' לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה
  אין כמוהו בעולם - כך אומר לי סבא  ......
 זהו עץ של כוכבים מאירי עינים
שם צומחים הם וגדלים כמו על השמים.......'
 
מילות השיר במלואן מצויות  באתר:
 http://www.mp3music.co.il/lyrics/3435.html
 
            
                

רוברטורוברטו9/5/2004

בהמשך....

תודה שחף על מילותיך.

הספר מוקדש לאלה שקשורים יותר בליבי לנושא הסיפורים.

לאבי ואמי מוקדשים דברים אחרים שכתבתי ואכתוב. (הספר הזה הוא לא עבודתי האחרונה ו/או הראשונה).

האם היית תלמידה שלי?? 

שחףשחף6/5/2004

מאוד נהנית אך לא תמיד מסכימה.... 'לצערי הלכה המימייה לאיבוד
במעברים מבית לבית ומארץ לארץ,
 אך הסיפורים של סבא תמיד נותרו אִתי
במסעותיי בשבילי העולם והחיים' 

אל לך להצטער על אובדן המימייה - הסיפורים שחווית הם האוצר האמיתי; אותם העברת לילדיך, לנכדתך וגם לתלמידים שלך. בטוחני שכולם נהנו מהם כמוני (למרות שלעיתים חלקו עליך...)  המבטא הדרום אמריקני מספר על ארץ מולדתך - אך חלק מהדעות והרעיונות שלך מקורם ביהדות אירופה, מה שמעיד כאלף עדים על הצלחתו של סבך כמספר סיפורים ועל יכולתו להעביר ולהטמיע בך קודים נסתרים מתרבותו.
בהקדשה היפה שלך נפקד מקומם של ההורים. האם יש בכך מקריות?
ולבסוף - הערה טכנית גרידא: לחיצה על 'כותרת' ולא על 'תקציר' מביאה אותנו לתקציר. נוח יותר לו היה היפוך תפקידים.
 

ניבה באריניבה בארי27/4/2004

מאוד מסכימה.

אני כל כך מסכימה עם רוברטו מיטלפונקט, אני חושבת שבכל ילד ומבוגר יש משהו אוניברסלי שכמה לסיפור לאגדה והיות וחברתנו כבר ממעטת לספק זאת ילדינו מאמצים את האגדות המודרניות בדמות הטלנובלות, כיוון שבטלנובלות יש את כל המרכיבים הסטריאוטיפים של אגדה וסיפור טוב ההבדל הוא בעלילה המאוד פשטנית ונלעגת שמוצגת בגסות לעיתים של הטלנובלות.

 אין פלא שהארי פוטר ושר הטבעות כל כך תפסו את הדור הצעיר, אנו זקוקים לסיפורים שמחיים את הדמיון ומפרים את חיי הנפש. וכעת עם תוכנית החינוך החדשנית שהולכת לקום עלינו "החינוך כעסק" של ועדת דברת נראה לי שלגננות ולמורות שעוד מספרות סיפור שלא למטרת הנושא הנלמד  לא יהיה זמן גם לזה.  

המחברהמחבר24/4/2004

סיפורים יהודים.

תדה רבה זיוה על תגובתך, מאוד במקומה.

אני בדרך. (את יודעת, לוקח לא פחות מארבעים שנה).

תודה על הקישור.

רוברטו

זיוהזיוה24/4/2004

מוטיב הדרך. תודה רבה על הספר המאלף.
אני חושבת שישנם הרבה סיפורים מן היהדות אשר מדברים על מוטיב הדרך שהאדם עושה, והיה כדאי להעזר בחוכמה הרבה הגלומה בהם.
הנה קישור לעבודה שהתפרסמה כאן: ' הסיפור שנשכח ' – מדרש פסיכולוגי לסיפור חסידי. מאת שי גיל 
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=123
ושוב תודה.